סורה אל-קרעה (המכה) — سُورَةُ القارعة
الْقَارِعَةُ i
101:א׳(שבועה) בצרה הגדולה. (א׳)
مَا الْقَارِعَةُ i
101:ב׳מה היא הצרה הגדולה? (ב׳)
وَمَا أَدْرَاكَ مَا الْقَارِعَةُ i
101:ג׳ומה אתה יודע על הצרה הגדולה? (ג׳)
يَوْمَ يَكُونُ النَّاسُ كَالْفَرَاشِ الْمَبْثُوثِ i
101:ד׳יום אשר בו בני האדם כפרפרים הנסים לכל הכיוונים (ד׳)
وَتَكُونُ الْجِبَالُ كَالْعِهْنِ الْمَنْفُوشِ i
101:ה׳וההרים כפיסות של הצמר הקרוע לגזרים (ה׳)
فَأَمَّا مَنْ ثَقُلَتْ مَوَازِينُهُ i
101:ו׳הן, מי משקל מעשיו(הטובים) כבדים, (ו׳)
فَهُوَ فِي عِيشَةٍ رَاضِيَةٍ i
101:ז׳הוא בחיים מאושרים. (ז׳)
وَأَمَّا مَنْ خَفَّتْ مَوَازِينُهُ i
101:ח׳אך, מי שמשקלם קל, (ח׳)
فَأُمُّهُ هَاوِيَةٌ i
101:ט׳אז משכנו השאול. (ט׳)
وَمَا أَدْرَاكَ مَا هِيَهْ i
101:י׳והאם תכיר מה הוא? (י׳)
نَارٌ حَامِيَةٌ i
101:י״אאש חמה! (י״א)