בקוראן מזכיר אללה את בריאת היקום בפסוקים רבים, המדגישים את כוחו העליון, ידיעתו ויכולתו לברוא את השמים והארץ. פסוקים אלו אינם מתארים רק את העולם הפיזי, אלא גם מזכירים למאמינים את שליטתו המוחלטת של אללה על הבריאה כולה. להלן נתמקד באחת האיות המרכזיות ביותר המדברות על בריאת היקום, משמעותה העמוקה וחשיבותה בתיאולוגיה האסלאמית.
אחת מהאיות הידועות והמשפיעות ביותר בקוראן בנושא בריאת היקום מופיעה בסורה אל-אנביאאא כ״א:ל׳ ⧉, ומתארת את בריאת השמים, הארץ והיקום כולו. הפסוק אומר:
"האם לא ראו הכופרים כי השמים והארץ היו מחוברים – ופרקנום? ומן המים יצרנו כל דבר חי. האם לא יאמינו?"
איה זו מדגישה את בריאת היקום, החל מהשמים והארץ. אללה מציין כי לפני הבריאה, השמים והארץ היו ישות אחת, והוא הפרידם והרחיבם. פסוק זה נתפס על ידי רבים כרמז לתיאוריית המפץ הגדול – הסבר מדעי למוצא היקום – שמתיישב עם התיאור הקוראני של הבריאה.
הפסוק פונה לכופרים ומזמין אותם להרהר במקור היקום ולזהות את סימני כוחו של אללה סביבם – כתזכורת לכך שהבריאה היא מעשה אלוהי מוחלט שמעיד על אחדותו וגדולתו.
הפסוק מתוך סורה אל-אנביאאא כ״א:ל׳ ⧉ מזכיר את ההקבלה המדהימה בין הכתוב בקוראן לבין תיאוריות מדעיות מודרניות, כגון תיאוריית המפץ הגדול. "היו מחוברים" יכול להתפרש כנקודת סינגולריות שממנה התפשט היקום.
באסלאם, פסוק זה אינו עומד בניגוד למדע, אלא מאשר את מקורו האלוהי של היקום. הוא מדגיש שאללה הוא הבורא של הכול, וכי התהליכים הפיזיים שאנו עדים להם – הם מימוש של רצונו וכוחו.
בנוסף, האזכור של "מן המים יצרנו כל דבר חי" תואם את הבנת המדע המודרני שתומכת בכך שמים הם הבסיס לקיום חיים – תובנה שהוזכרה בקוראן לפני למעלה מ-1,400 שנה.
פסוקים נוספים על בריאת השמים והארץ מופיעים בסורת א-טור (א-טור נ״ב:ל״ה ⧉–36), המדגישים את גדולתו של אללה כבורא. הפסוקים אומרים:
"האם נבראו מאין? או האם הם הבוראים? או האם הם בראו את השמים והארץ? לא – אך הם חסרי ודאות."
אללה מאתגר את הכופרים, וטוען שהיקום לא נברא במקרה או על ידי ברואיו עצמם. זו תזכורת לכך שהבריאה היא תוצאה של פעולה מכוונת של בורא כל-יכול.
הפסוקים מזמינים הרהור על קיום היקום ומדגישים שהוא עדות לבריאת אללה ולשליטתו המוחלטת.
סורה אל-מלכּ ס״ז:ג׳ ⧉ מציגה פסוק קצר אך עוצמתי על השלמות והסדר בבריאת היקום. הפסוק אומר:
"אשר ברא שבעה שמים שכבות. אינך רואה בבחינת הרחמן כל חוסר סדר. החזר את מבטך – האם תראה פגם כלשהו?"
הפסוק מדגיש את השלמות וההרמוניה בבריאה. שבעת השמים נתפסים במסורת האסלאמית כשכבות או עולמות. אללה קורא למאמינים להסתכל לשמים ולמצוא בהם סדר מושלם ללא סתירה.
הפסוק מזכיר את גודלו של היקום ואת הסימן שהוא מייצג לכוחו של הבורא ולחוכמה האלוהית שבעיצובו.
סורה א-רחמאן נ״ה:ל״ג ⧉ מדגישה את מרחב השמים והארץ כבריאה של אללה. הפסוק אומר:
"הו קהילת השדים והאנשים, אם תוכלו לחדור את גבולות השמים והארץ – חדלו. אך לא תחדלו אלא בכוח מאללה."
הפסוק מזכיר את סמכותו העליונה של אללה. הוא מזמין את האנושות ואת השדים להכיר במגבלותיהם ובגדולתו של הבורא. גם אם התקדמות מדעית תתאפשר, הכול כפוף לרצון אללה.
זהו תזכורת לכך שבריאת היקום – החל מהאטום הקטן ועד ליקום העצום – היא בשליטתו הבלעדית של אללה.
בסורה אל-אעראף ז׳:נ״ד ⧉ הקוראן מדבר על בריאת השמים והארץ בהקשר לסמכותו ורחמיו של אללה. הפסוק אומר:
"אכן, ריבונכם הוא אללה, אשר ברא את השמים ואת הארץ בשישה ימים, ואז עלה על כיסאו. הוא מכסה את הלילה ביום במהירות, ויצר את השמש, הירח והכוכבים כמצווים על פי פקודתו. הלא לו הבריאה והפקודה. מבורך הוא אללה, ריבון העולמים."
הפסוק מדגיש את הסדר והכוונה שבבריאה, ואת השליטה של אללה על כל היקום. אזכור השמש, הירח והכוכבים מדגיש את עוצמת הבריאה והדיוק שבמערכת הזו.
זהו תזכורת לעליונותו של אללה, לשלמות מערכת היקום ולמאוזנות שמנהיגה אותה – סימן ברור לגדולתו של הבורא.