רבות מהתופעות המדעיות שהתגלו רק במאות האחרונות מתוארות בקוראן, זמן רב לפני שהיו ידועות לאנושות. תיאורים אלו עולים בקנה אחד עם ההבנה המדעית המודרנית בתחומים כמו אסטרונומיה, ביולוגיה ופיזיקה. עמוד זה מציג כמה מהפסוקים המדהימים מהקוראן המדגישים כיצד הידע שבו הקדים את זמנו וממשיך לעורר השראה להרהר בבריאה ובחכמתו של אללה.
הקוסמולוגיה המודרנית קובעת שהיקום מתפשט. גילוי זה נעשה במאה ה-20, אך הקוראן הזכיר את התפשטות היקום כבר לפני למעלה מ-1,400 שנה:
"ואת השמים בנינו בעוצמה, ואנו המרחיבים." א-ד'אריאת נ״א:מ״ז ⧉
פסוק זה מתאר את התפשטות היקום — רעיון שאומת רק במאה ה-20 כאשר גילו האסטרונומים כי גלקסיות מתרחקות זו מזו. תגלית זו, שהתבססה על תצפיות כמו אלו של האסטרונום אדווין האבל, היא כיום בסיס לתיאוריית המפץ הגדול. אזכור זה בקוראן נתפס כאחת מהתובנות הניסיות של הקוראן על העולם הטבעי.
הקוראן מתאר את התפתחות העובר האנושי בצורה שתואמת את ההבנה המדעית המודרנית. שלבי ההתפתחות לא היו ידועים עד המאה ה-20, אך הקוראן מציין שלבים כמו "טיפת זרע", "קריש דם נצמד" ו"גוש בשר".
"ובראנו את האדם מטיפת זרע, ואז הפכנו אותו לקריש דם נצמד, ואז הפכנו את הקריש לגוש בשר, ואז יצרנו עצמות ועטפנו אותן בבשר." אל-מומינון כ״ג: י״ג⧉ י״ד⧉
תיאור זה מתאים לשלבים הידועים באמבריולוגיה המודרנית, שבהם העובר נצמד לדופן הרחם, הופך לגוש בשר, ולבסוף מתפתחות העצמות והבשר.
הקוראן מתייחס לברזל כאל חומר שנשלח מן השמיים — דבר שתואם את ההבנה המדעית שברזל לא נוצר בכדור הארץ אלא מגיע מסופרנובות בחלל.
"והורדנו את הברזל, שיש בו כוח רב ותועלת רבה לאנושות..." אל-חדיד נ״ז:כ״ה ⧉
האמירה "הורדנו את הברזל" עשויה להתייחס לעובדה שברזל הגיע לכדור הארץ דרך מטאוריטים לאחר שנוצר בכוכבים מתפוצצים. מדע מודרני מאשר שמקור הברזל הוא מחוץ לכדור הארץ.
האטמוספירה מגינה על החיים על פני כדור הארץ על ידי חסימת קרינה מזיקה ושמירה על טמפרטורה יציבה. הקוראן מתייחס לתכונה זו:
"ועשינו את השמים ככיסוי מוגן, והם פונים ממנו." אל-אנביאאא כ״א:ל״ב ⧉
הפסוק מתאר את השמים כ"כיסוי מוגן", מה שיכול להתפרש כשכבות האטמוספירה שמגנות מפני קרינה מזיקה, ושומרות על תנאים נוחים לקיום חיים.
הקוראן מתאר את מחזור המים בדומה להבנה המודרנית של אידוי, היווצרות עננים וגשם. מדענים גילו תהליך זה רק במאה ה-17:
"ושלחו הרוחות המפרות, והורדנו מן השמים מים, והשקינו אתכם ממנו — ולא אתם אוגרים אותו." אל-חג'ר ט״ו:כ״ב ⧉
הפסוק מתאר את שלבי מחזור הגשם: הרוח, העננים, הגשם. הוא מדגיש כי השליטה במחזור זה שייכת לאללה ולא לאדם.
השדה המגנטי של כדור הארץ מגן מפני קרינה קוסמית ורוחות שמש. הקוראן מרמז על הגנה טבעית זו:
"הוא אשר ברא את הלילה ואת היום, ואת השמש ואת הירח — כל אחד נע במסלול." אל-אנביאאא כ״א:ל״ג ⧉
למרות שהפסוק מדבר על גופים שמימיים, ניתן לראות בו רמז לשדה המגנטי של כדור הארץ — חלק ממערכת ההגנה של החיים על פניו.
תיאוריית המפץ הגדול מסבירה שהיקום החל מנקודה אחת שהתפשטה. הקוראן מתייחס לכך באופן הבא:
"האם לא ראו הכופרים כי השמים והארץ היו דבר אחד ואנו פיצלנום?" אל-אנביאאא כ״א:ל׳ ⧉
הפסוק מתאר את השמים והארץ כגוף אחד שהתפצל, בדומה לתיאוריית המפץ הגדול שבה היקום התפשט מנקודה סינגולרית. זוהי תובנה מדעית שמוזכרת בקוראן מאות שנים לפני גילויה.