באסלאם, המושגים של גן עדן (ג'נה) וגיהנום (גהנום) הם מרכזיים באמונה בעולם הבא. המוסלמים מאמינים שלאחר המוות, כל אדם יקום לתחייה וישפט על ידי אללה על פי מעשיו בעולם הזה. מי שחי חיי צדק בכפיפות לרצון אללה יזכה לחיי נצח בגן עדן, ומי שדחה את הדרכת אללה ייענש בגיהנום. להלן תיאור גן עדן וגיהנום באסלאם, הקריטריונים לכניסה לכל אחד, ומשמעותם בתורת האסלאם.
האמונה בעולם הבא היא יסוד מרכזי באסלאם. החיים עלי אדמות נחשבים למבחן, ותוצאתו קובעת את גורל האדם לאחר מותו. ביום הדין (יום אל-קיאמה), כל בני האדם יקומו לתחייה ויישפטו על פי מעשיהם, כוונותיהם ואמונתם. מי שיצליח יזכה לגן עדן, ומי שייכשל – ייענש בגיהנום.
"ואלה שהאמינו ועשו מעשים טובים – יהיו בגן עדן, ואילו הכופרים והכחישו את אותותינו – יהיו באש הגיהנום." א-סאג'דה ל״ב:י״ט ⧉
הקוראן מדגיש שהעולם הבא הוא מציאות בלתי נמנעת, וכל נשמה תחווה גמול נצחי – טוב או רע – על פי בחירותיה בעולם הזה.
במסורת האסלאמית, גן עדן הוא מקום של אושר נצחי ושכר לאלו שהלכו בדרכו של אללה. זהו עולם שאין בו כאב, עצב או סבל – אלא ברכות ושפע שאין לשער. הקוראן מתאר את גן העדן בגנים, נהרות, פירות, ומטעמים שלא ניתן לדמיין.
"אכן, אלה שהאמינו ועשו מעשים טובים – הם הטובים שבברואים. שכרם אצל ריבונם – גני עדן אשר תחתיהם נהרות זורמים, בהם ישהו לנצח." אל-ביינה צ״ח:ז׳ ⧉
הצדיקים יזכו לנחת נצחית, לבתים יפים, מזון ומשקה טהורים, לבוש מפואר, וחֶבְרַת נבחרים – אך מעל הכל – קרבה ונראות אל אללה, רחמיו וחסדו.
הכניסה לגן עדן ניתנת למאמינים בעלי תוהיד (ייחוד אללה), למקיימי מצוות ולמאמינים בנביא מוחמד (שלום עליו). עם זאת, הקוראן מדגיש כי גם אלו לא ייכנסו לגן עדן ללא רחמי אללה – זו מתנה לשאיפה הכנה לחיים של אמונה, יראה, ומסירות.
גהנום הוא ההפך מגן עדן – מקום של עונש חמור למי שדחה את הדרכת אללה וחי בחטא. הקוראן מתאר את הגיהנום כאש בוערת, מים רותחים, עינויים מגוונים, ועונש תמידי.
"אכן, אלו שכפרו ועשו עוול – לעולם לא יסלח להם אללה, ולא יימלטו מן האש." א-ניסאא ד׳:קס״ח ⧉
הגיהנום מתואר כמקום של כאב בלתי נסבל: האש שורפת את העור, המים רותחים את הקרביים, והאנשים נגררים ונכפים אל תוך האש. לבושם עשוי מנחושת מותכת, ואין תקווה לישועה.
עם זאת, האסלאם מלמד שאללה הוא הרחמן, וכל מי שמתחרט בכנות לפני מותו – עשוי להימחל. המשפט הסופי נתון לאללה בלבד – בצדקו וברחמיו.
הגורל הנצחי של כל אדם נקבע ביום הדין לפי משפטו של אללה. הקריטריונים לכניסה לגן עדן כוללים: אמונה באללה, עשיית מעשים טובים, וכנות בעבודת האל.
"אכן, אלו שהאמינו ועשו מעשים טובים – הם הטובים שבברואים." אל-ביינה צ״ח:ז׳ ⧉
הכופרים, החוטאים, ומי שחי בניגוד לציוויי אללה – צפויים לעונש בגיהנום. אך תמיד קיימת תקווה: גם בעלי עוונות כבדים עשויים להימחל – בתנאי שיחזרו בתשובה אמיתית לפני מותם.
אללה שופט לפי כוונה, מעשה ואמונה – והאחריות האישית על מעשי האדם עומדת בלב האמונה האסלאמית.
לצד תיאורו של הגיהנום, האסלאם מדגיש את רחמיו האינסופיים של אללה. הוא מתואר כ"אר-רחמן" (הרחמן) ו"אר-רחים" (הרחום). רחמיו מקיפים כל דבר, והוא תמיד מוכן למחול למי שבא בתשובה כנה.
"וריבונך סולח ורחום הוא. אילו היה תופסם על אשר הרוויחו – היה ממהר להענישם. אך יש להם מועד ממנו לא יוכלו לברוח." אל-כּהף י״ח:נ״ח ⧉
האסלאם מעודד בקביעות לבקש סליחה, להתחרט (תּוּבּה), ולפנות בלב נקי אל אללה. גם אם אדם חטא רבות – אין הוא אבוד – אם ישוב בתשובה כנה, רחמי אללה יכללו אותו. התקווה לישועה ולמחילה היא יסוד מרכזי באמונה.