סורה א-שמס (השמש) — سُورَةُ الشمس
وَالشَّمْسِ وَضُحَاهَا i
91:א׳(שבועה) בשמש ובאורה הזוהר (א׳)
وَالْقَمَرِ إِذَا تَلَاهَا i
91:ב׳ובירח הבא בעקבותיה, (ב׳)
وَالنَّهَارِ إِذَا جَلَّاهَا i
91:ג׳וביום החושף את היקום (באורו), (ג׳)
وَاللَّيْلِ إِذَا يَغْشَاهَا i
91:ד׳ובלילה המכסה את היקום (בחשכתו). (ד׳)
وَالسَّمَاءِ وَمَا بَنَاهَا i
91:ה׳ובשמיים ובמי שעיצב אותם! (ה׳)
وَالْأَرْضِ وَمَا طَحَاهَا i
91:ו׳ובאדמה ובמי שהפך אותה שטוחה! (ו׳)
وَنَفْسٍ وَمَا سَوَّاهَا i
91:ז׳ובנשמה ובמי שעיצב אותה בשלמות, (ז׳)
فَأَلْهَمَهَا فُجُورَهَا وَتَقْوَاهَا i
91:ח׳והדריך אותה להבחין בין טוב לרע, (ח׳)
قَدْ أَفْلَحَ مَنْ زَكَّاهَا i
91:ט׳אכן, זכה מי שטיהר אותה (מחטאים)! (ט׳)
وَقَدْ خَابَ مَنْ دَسَّاهَا i
91:י׳ואז אשר השחית אותה ודאי ייכשל! (י׳)
كَذَّبَتْ ثَمُودُ بِطَغْوَاهَا i
91:י״אבני שבט ת'מוד כפרו בצדק (האסלאם) בגלל שאוננותם. (י״א)
إِذِ انْبَعَثَ أَشْقَاهَا i
91:י״בכאשר מיהר מתוכם האדם המרושע ביותר. (י״ב)
فَقَالَ لَهُمْ رَسُولُ اللَّهِ نَاقَةَ اللَّهِ وَسُقْيَاهَا i
91:י״גאז, אמר להם שליחו של אללה (הנביא סאלח): “זו נאקת אללה, הניחו לה לשתות מחלקה במים!”. (י״ג)
فَكَذَّبُوهُ فَعَقَرُوهَا فَدَمْدَمَ عَلَيْهِمْ رَبُّهُمْ بِذَنْبِهِمْ فَسَوَّاهَا i
91:י״דאולם, הם כפרו בו, ושחטו אותה. לכן, ריבונם השמידם מחמת הפשע שהם ביצעו והחריבם לחלוטין (י״ד)
وَلَا يَخَافُ عُقْبَاهَا i
91:ט״וואינו פוחד מהשלכות. (ט״ו)