צדק (עדל) והגינות הם ערכים בסיסיים באסלאם, הטבועים עמוק בקוראן ובתורתו של הנביא מוחמד (שלום עליו). האסלאם רואה בצדק לא רק צורך חברתי אלא גם צו אלוהי. מוסלמים מצווים לפעול בצדק בכל מעשיהם — כלפי עצמם, אחרים ואפילו אויבים. הגינות אינה מוגבלת לבית המשפט בלבד, אלא מתפשטת לכל תחומי החיים: התנהגות אישית, יחסי משפחה, עסקים וממשל.
בקוראן מצווה אללה את המאמינים לעמוד איתן למען הצדק. זה כולל דיבור אמת, הוגנות ואי משוא פנים, גם כאשר הדבר מנוגד לאינטרסים אישיים או של קרובי משפחה. צדק נחשב למעשה של פולחן ושיקוף של יראת שמיים.
"הרי אללה מצווה אתכם להשיב את הפיקדונות לבעליהם, וכאשר תשפטו בין אנשים, עשו זאת בצדק." א-ניסאא ד׳:נ״ח ⧉
צדק הוא עמוד תווך בתפיסה האסלאמית של העולם. הוא משקף את תכונתו של אללה כאל-עדל (הצודק) ומהווה מודל להתנהגות אנושית וממשל נכון.
הקוראן מדגיש שעל המאמינים להיצמד לאמת ולצדק, גם אם מדובר בדיבור נגד עצמם או יקיריהם. האסלאם דוחה משוא פנים, הטיות ועדות שקר. עדות אמת נחשבת לחובה מקודשת, והחלטות לא צודקות מגונות באופן חד משמעי.
"הוי המאמינים! עמדו איתן בצדק, עדים למען אללה, גם אם הדבר נגדכם או נגד הוריכם וקרוביכם." א-ניסאא ד׳:קל״ה ⧉
כל אדם אחראי על מעשיו ודבריו, והצדק חייב לגבור על רגשות אישיים, נאמנויות שבטיות או אינטרסים חומריים.
הגינות במסחר, בעסקים וביחסים היומיומיים היא עיקרון חשוב באסלאם. רמאות, הונאה, ניצול ומרמה אסורים בהחלט. האסלאם דורש התנהגות אתית בעניינים כספיים, בטיפול בעובדים ובהקפדה על חוזים.
"תנו מידה ומשקל שלם בצדק. אל תגרעו מאנשים את המגיע להם." הוד י״א:פ״ה ⧉
עקרונות אלו מבטיחים צדק כלכלי ושמירה על זכויות כל אדם — במיוחד החלש והמוחלש.
רמת הצדק באסלאם כה גבוהה שהיא מחייבת הוגנות גם כלפי אויבים. המוסלמים מצווים לא לתת לשנאה לגרום להם לעוול. הקוראן מלמד שצדק הוא קרוב יותר ליראת שמיים ומהווה שמירה על טוהר מוסרי ורוחני.
"ואל תניחו לשנאת עם להניא אתכם מלהיות צודקים. היו צודקים – כי זה קרוב יותר ליראת שמיים." אל-מאאידה ה׳:ח׳ ⧉
אובייקטיביות כזו נדירה בהיסטוריה האנושית, והדגש שניתן לה באסלאם מדגיש את מחויבות הדת למוסר אוניברסלי אמיתי.
הנביא מוחמד (שלום עליו) ייצג צדק בכל תחום בחייו. הוא שמר על זכויות כולם ללא קשר למעמד, שבט או דת. הוא פסק בצדק בין חבריו והבהיר שגם אם בתו הייתה חוטאת – לא הייתה יוצאת פטורה מעונש.
"האנשים האהובים ביותר על אללה ביום הדין והקרובים ביותר אליו יהיו המנהיגים הצודקים." חדית' – תִרְמיד'י
מחויבותו לצדק העניקה לו את הכינוי אל-אמן (המהימן) עוד לפני הנבואה, ומנהיגותו הניחה את היסודות לחברה של צדק וחמלה.
בתפיסה האסלאמית של אחרית הימים, יום הדין הוא הביטוי האולטימטיבי לצדק האלוהי. כל פעולה, כוונה ומעשה יישפטו בהוגנות מוחלטת. לא יהיה שום עוול, ואפילו כגרגר חרדל של טוב או רע יישקל.
"ואנו נקים את מאזני הצדק ליום התחייה, ולא תיעשה שום עוולה לנפש כלשהי." אל-אנביאאא כ״א:מ״ז ⧉
האמונה הזו בצדק אלוהי מניעה את המאמינים לחיות חיי יושר ולהתייחס לאחרים בהגינות, בידיעה שהם יידרשו לתת דין וחשבון.
צדק והגינות אינם רק עקרונות משפטיים באסלאם — הם מעשי פולחן, ביטויים של תכונות אלוהיות, וחלק בלתי נפרד מחיים מוסריים. בין אם בבית המשפט, בשוק או בבית – על המוסלמים לנהוג בצדק, ביושר ובאתיקה בכל מעשיהם.
בהפגנת צדק, מקיימים המאמינים שליחות קדושה ומתקרבים לאללה, שהבטיח גמול עצום לאלו הפועלים בהגינות – בכל מצב.