באסלאם, הישועה מושגת דרך אמונה באללה, מעשים טובים והליכה לפי תורתו של הנביא מוחמד ﷺ. זוהי המטרה העליונה עבור מוסלמים, שכן היא מובילה לאושר נצחי ולקרבה לאללה בגן עדן. להלן נבחן את השקפת האסלאם על הישועה, הדרך להשגתה, והאמונות והמעשים המרכזיים המובילים לרחמיו ולמחילתו של אללה.
ישועה באסלאם פירושה להינצל מעונש הגיהנום ולקבל גן עדן נצחי (ג’נה). הישועה אינה מבוססת על מעשה אחד בלבד, אלא על שילוב של אמונה וצדקות. היא כוללת את האמונה באחדותו של אללה (תַוְחִיד), הליכה בדרכו של הנביא מוחמד ﷺ, וביצוע מעשים צדיקים לפי הקוראן והסונה.
הקוראן מבהיר כי הישועה אינה תלויה במוצא, עושר או מעמד חברתי, אלא באמונה ובמעשים. כל אדם אחראי לישועתו, ואללה הוא השופט העליון למעשיו. כפי שנאמר ב-אל-בקרה ב׳:קקפ״ו ⧉: "לֹא יַטִּיל אֱלֹהִים נֶפֶשׁ אֶלָּא כְּפִי יְכָלְתָּהּ" – דבר המלמד כי רחמיו של אללה מקיפים את מאמצי המאמין בדרך לישועה.
יסוד הישועה באסלאם הוא האמונה באחדותו של אללה וההכרה בנבואתו של מוחמד ﷺ. הצהרת האמונה, השהאדה, אומרת: "אין אלוה מבלעדי אללה, ומוחמד הוא שליחו של אללה" – והיא הצעד הראשון אל עבר הישועה.
"אכן, המאמינים והעושים מעשים טובים – הם הברואים הטובים ביותר. שכרם אצל ריבונם הוא גן עדן – אשר נהרות זורמים מתחתיו – נצחיים בו." אל-ביינה צ״ח:ז׳ ⧉
באסלאם, אין זה מספיק להכיר בקיומו של אללה – יש להאמין גם בכל נביאיו, כולל מוחמד ﷺ כנביא האחרון. גם האמונה ביום הדין הכרחית, שכן כל אדם יקום לתחייה וישפט על פי אמונתו ומעשיו.
ישועה באסלאם קשורה הדוקות לביצוע מעשים טובים ועבודת אל. הקוראן והחדית' מדגישים את חמשת עמודי האסלאם – אמונה, תפילה, צום, צדקה, וחג’ – כמרכיבים מרכזיים בהשגת קרבה לאללה וטיהור הנפש.
הקוראן גם מדגיש את חשיבות המידות הטובות: יושר, חסד, סבלנות וכיבוד הזולת. מוסלמים מעודדים לעשות מעשים טובים, ובפרט צדקה – כפי שמודגם ב-אל-בקרה ב׳:קקס״א ⧉: "כְּמָשָׁל גָּרְעִין שֶׁנִּצְמַח שִׁבְּעַת שִׁבּוֹלִים, וּבְכָל שִׁבֹּלֶת מֵאָה גַּרְעִינִים." מעשים אלו הם חלק בלתי נפרד מרכישת רחמיו של אללה.
החדית' גם מציין כי הישועה תלויה בכוונה ובכנות העבודה. אפילו מעשים קטנים – כמו חיוך או עזרה – נחשבים לעבודת אל כשנעשים בכוונה טהורה.
באסלאם, אין אדם מחוץ לגבול הישועה – כל עוד הוא שב בתשובה כנה. התשובה (תַוְבַּה) היא חלק בלתי נפרד מחיפוש מחילתו של אללה. מוסלמים מאמינים כי אללה סולח ורחום, והוא מוחל לכל השב אליו בכנות.
"אמור: עַבְדַי אשר חטאו נגד נפשם – אל תתייאשו מרחמי אללה. הרי אללה מוחל על כל החטאים; אכן הוא הסולח הרחמן." אל-זומר ל״ט:נ״ג ⧉
תהליך התשובה כולל חרטה, בקשת מחילה והתחייבות שלא לחזור על החטא. הכנות שבלב היא זו שמביאה למחילתו של אללה. לעיתים גם נדרש לתקן את העוול שנגרם – שכן הסליחה כרוכה גם במאמץ לתקן.
אף על פי שאמונה ומעשים טובים הם מרכזיים לישועה, הישועה מושגת לבסוף בחסדו של אללה. איש אינו נכנס לגן עדן בזכות מעשיו בלבד – אלא ברחמי אללה. בסורה אל-פאתיחה א׳:ה׳ ⧉ נאמר: "הדרכנו בדרך הישרה" – הבעת הכרה כי ההדרכה והישועה באים מאללה לבדו.
רחמיו של אללה מקיפים את כל בריותיו. גם כאשר אדם כושל, רחמיו של אללה מאפשרים לו לקום ולהצליח. כפי שנאמר ב-אל-זומר ל״ט:נ״ג ⧉, רחמיו גדולים מכל חטא – והשבים בתשובה ומנסים לעשות טוב – ימצאו את רחמיו ממתינים להם.
המטרה הסופית של הישועה היא להגיע לגן עדן – מקום של אושר נצחי ושלווה, בו יזכו הצדיקים לקרבת רחמיו של אללה לנצח.
האסלאם מלמד שכל אדם יישא באחריות למעשיו ביום הדין – אמונה זו היא יסוד באמונה האסלאמית. ביום זה יוקמו כל האנשים לתחייה וישפטו לפי מעשיהם, אמונתם וכוונותיהם בחייהם הארציים. מי שחי חיי צדק ופעל לפי דרך האסלאם יזכה לגן עדן, ואילו מי שדחה את הדרכת אללה ייענש בגיהנום.
בסורה אאל עמראן ג׳:קפ״ה ⧉ נאמר: "כל נפש תטעם את המוות, ושכרכם המלא יינתן לכם ביום התחייה." פסוק זה מדגיש את חשיבות תשומת הלב למעשינו – והכרה בכך שהחיים הם מבחן לקראת הגמול הנצחי.