סורה א-רחמאן (הרחמן) — سُورَةُ الرحمن

סורת א-רַחְמָאן - הפרק החמישים וחמישה בקוראן, מתאר את ברכותיו הרבות של אללה ושואל שוב ושוב: "איזה מחסדי ריבונכם תכחישו?".

סורה א-רחמאן (הרחמן) — سُورَةُ الرحمن

ידוע גם בשם: ʿArūs al-Qurʾān (כלת הקוראן)

وَالسَّمَاءَ رَفَعَهَا وَوَضَعَ الْمِيزَانَ ٧ i

55:ז׳

ואת השמיים הרים והניח את המאזנים (המידות), (ז׳)

وَأَقِيمُوا الْوَزْنَ بِالْقِسْطِ وَلَا تُخْسِرُوا الْمِيزَانَ ٩ i

55:ט׳

מדדו במשקל בצדק, ואל החסירו במשקל, (ט׳)

فِيهَا فَاكِهَةٌ وَالنَّخْلُ ذَاتُ الْأَكْمَامِ ١١ i

55:י״א

ובה פירות שונים ודקלים עטורי פירות, (י״א)

خَلَقَ الْإِنْسَانَ مِنْ صَلْصَالٍ كَالْفَخَّارِ ١٤ i

55:י״ד

הוא ברא את האדם (הראשון) מטיט יבש ככלי חרס, (י״ד)

بَيْنَهُمَا بَرْزَخٌ لَا يَبْغِيَانِ ٢٠ i

55:כ׳

וביניהם חיץ (המונע התערבבותם), שלא יחצו את גבולם. (כ׳)

يَخْرُجُ مِنْهُمَا اللُّؤْلُؤُ وَالْمَرْجَانُ ٢٢ i

55:כ״ב

ומשניהם ייצאו הפנינים והאלמוגים. (כ״ב)

وَلَهُ الْجَوَارِ الْمُنْشَآتُ فِي الْبَحْرِ كَالْأَعْلَامِ ٢٤ i

55:כ״ד

ולו הספינות השטות בים, כהרים נישאים. (כ״ד)

وَيَبْقَىٰ وَجْهُ رَبِّكَ ذُو الْجَلَالِ وَالْإِكْرَامِ ٢٧ i

55:כ״ז

ויישאר רק ריבונך בעל ההוד והכבוד הרב. (כ״ז)

يَسْأَلُهُ مَنْ فِي السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ ۚ كُلَّ يَوْمٍ هُوَ فِي شَأْنٍ ٢٩ i

55:כ״ט

שואלים אותו כל אשר בשמים ובארץ, כל יום הוא בעניין (אחר) (כ״ט)

سَنَفْرُغُ لَكُمْ أَيُّهَ الثَّقَلَانِ ٣١ i

55:ל״א

נתפנה לכם (לחשבונכם), הוי, שני הכבדים (בני אדם ושדים). (ל״א)

يَا مَعْشَرَ الْجِنِّ وَالْإِنْسِ إِنِ اسْتَطَعْتُمْ أَنْ تَنْفُذُوا مِنْ أَقْطَارِ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ فَانْفُذُوا ۚ لَا تَنْفُذُونَ إِلَّا بِسُلْطَانٍ ٣٣ i

55:ל״ג

הוי חבורת השדים ובני האנוש! אם תוכלו לצאת מתחומי השמים והארץ, צאו. אך לא תצאו בלי רשות (מן אללה). (ל״ג)

يُرْسَلُ عَلَيْكُمَا شُوَاظٌ مِنْ نَارٍ وَنُحَاسٌ فَلَا تَنْتَصِرَانِ ٣٥ i

55:ל״ה

ישולחו בכם שלהבת אש ונחושת נמסה מחום, ולא תצליחו. (ל״ה)

فَإِذَا انْشَقَّتِ السَّمَاءُ فَكَانَتْ وَرْدَةً كَالدِّهَانِ ٣٧ i

55:ל״ז

וכאשר ייסרקו השמים ויהיו אדומים בוורד. (ל״ז)

فَيَوْمَئِذٍ لَا يُسْأَلُ عَنْ ذَنْبِهِ إِنْسٌ وَلَا جَانٌّ ٣٩ i

55:ל״ט

ביום ההוא לא יישאל על חטאו לא בן אנוש ולא שד. (ל״ט)

يُعْرَفُ الْمُجْرِمُونَ بِسِيمَاهُمْ فَيُؤْخَذُ بِالنَّوَاصِي وَالْأَقْدَامِ ٤١ i

55:מ״א

הרשעים יזוהו על פי סימניהם, ויגררו אותם משיערות ראשם ורגליהם. (מ״א)

هَٰذِهِ جَهَنَّمُ الَّتِي يُكَذِّبُ بِهَا الْمُجْرِمُونَ ٤٣ i

55:מ״ג

זה גיהינום אשר התכחשו, לו הכופרים המכחשים (מ״ג)

يَطُوفُونَ بَيْنَهَا وَبَيْنَ حَمِيمٍ آنٍ ٤٤ i

55:מ״ד

ובו הם ינועו בסיבובים בין להבות של אש לבין מים רותחים. (מ״ד)

وَلِمَنْ خَافَ مَقَامَ رَبِّهِ جَنَّتَانِ ٤٦ i

55:מ״ו

אך לזה אשר ירא את מעמד ריבונו, מיועדים לו שני גני עדן. (מ״ו)

مُتَّكِئِينَ عَلَىٰ فُرُشٍ بَطَائِنُهَا مِنْ إِسْتَبْرَقٍ ۚ وَجَنَى الْجَنَّتَيْنِ دَانٍ ٥٤ i

55:נ״ד

שם הם נשענים על מצעים אשר רקומים מקטיפה, ופירות שני הגנים יתקרבו אליהם. (נ״ד)

فِيهِنَّ قَاصِرَاتُ الطَّرْفِ لَمْ يَطْمِثْهُنَّ إِنْسٌ قَبْلَهُمْ وَلَا جَانٌّ ٥٦ i

55:נ״ו

ובהם עלמות ענוות מבס, שלא נגע בהן עדיין אדם או שד (נ״ו)

كَأَنَّهُنَّ الْيَاقُوتُ وَالْمَرْجَانُ ٥٨ i

55:נ״ח

אשר נראות כאילו הן היו אבני חן ואלמונים. (נ״ח)

حُورٌ مَقْصُورَاتٌ فِي الْخِيَامِ ٧٢ i

55:ע״ב

(עלמות) יפיפיות בעלות עיניים יפות אשר שוכנות באוהלים. (ע״ב)

مُتَّكِئِينَ عَلَىٰ رَفْرَفٍ خُضْرٍ وَعَبْقَرِيٍّ حِسَانٍ ٧٦ i

55:ע״ו

מטוב ים על כרים ירוקים ושטיחים ארוגים לתפארת. (ע״ו)

تَبَارَكَ اسْمُ رَبِّكَ ذِي الْجَلَالِ وَالْإِكْرَامِ ٧٨ i

55:ע״ח

יתברך שם ריבונך בעל ההוד והכבוד הרב. (ע״ח)