באסלאם, האמונה בעולם הנסתר כוללת את האמונה במלאכים ובאיבליס (השטן), שתי ישויות מרכזיות בתחום הרוחני. המלאכים הם ברואים שמבצעים את פקודותיו של אללה ובעלי תפקידים ייחודיים, בעוד איבליס, שהיה במקורו ג'ין, סירב לציית לאללה והפך למקור הרוע. להלן נבחן את תפקידם של המלאכים ואיבליס מנקודת המבט האסלאמית.
באסלאם, המלאכים (בערבית: "מלאאיקה") הם ברואים מאור. הם נחשבים לטהורים ומצייתים לחלוטין לאללה, ללא רצון חופשי לבחור בין טוב לרע. תפקידם העיקרי הוא לקיים את רצון אללה ולבצע את פקודותיו ללא שאלה. הם חלק מן העולם הנסתר ומשמשים כמתווכים בין אללה לבין בני האדם.
למלאכים יש תפקידים מגוונים, ולכל אחד מהם משימה מסוימת. בין המלאכים הידועים באסלאם:
המלאכים חסרי רצון חופשי ונאמנים לחלוטין לאללה. אין לעבוד אותם – תפקידם היחיד הוא לקיים את פקודות אללה. האמונה במלאכים היא חלק בלתי נפרד מאמונת היסוד באסלאם. הם בלתי נראים לעין האנושית, אך פעולתם ניכרת בעולם בהתאם לציווי אללה.
למלאכים תפקיד חשוב בחיי היום-יום של המוסלמים. נוכחותם מורגשת ברגעים רוחניים רבים: הם מעניקים הדרכה, הגנה ותמיכה. חלק מהמלאכים נשלחים ברגעים מכריעים כמו לידה, מוות, או מצבי מצוקה.
לדוגמה, המלאכים הקרויים כִּיראמן כָּאתִבִּין רושמים את מעשיו של כל אדם – טובים ורעים. לכל אדם יש שני מלאכים, אחד בכל כתף: אחד רושם את המעשים הטובים, והשני את הרעים. הם אינם משפיעים על הפעולות, אלא רק מתעדים – תיעוד שישמש כהוכחה ביום הדין.
בנוסף, מאמינים שמלאכים מגנים על המאמינים מפני סכנות גופניות ורוחניות, כמו מחלות, תאונות או פיתויים. הם פועלים לפי צווי אללה להגן על הנאמנים לו.
המלאכים גם משתתפים ברגעי תפילה – הם מקיפים אסיפות של זכירת אללה, מביאים ברכות ומתפללים עבור העוסקים בעבודת האל.
איבליס, הידוע כשטן או שייטאן, היה במקורו ג'ין – ברואי אש ללא עשן. בניגוד למלאכים, לג'ין יש רצון חופשי, והם יכולים לבחור לציית או למרוד באללה. איבליס היה נחשב למכובד בקרב הג'ין בשל מסירותו וידיעתו, ואף זכה למקום בקרב מלאכי השמים.
אך כאשר אללה ברא את אדם וציווה על המלאכים ואיבליס להשתחוות לו – איבליס סירב. הוא טען שיצירתו מאש נעלה על בריאת אדם מטין, ולכן אינו צריך להשתחוות. סירובו היה ביטוי לגאווה וליהירות – שהובילו לנפילתו.
אללה, בזעמו על סירובו של איבליס, גירש אותו מגן עדן וקלל אותו. איבליס נשבע להטעות את בני האדם ולסחוף אותם מהדרך הישרה. הוא נחשב לאויב המושבע של האנושות, ועובד ללא הרף כדי לפתות ולהוליך שולל את בני האדם.
עם זאת, איבליס אינו כל-יכול – הוא יכול רק ללחוש ולהציע רוע. הוא אינו יכול לאלץ חטא. המוסלמים אחראים על מעשיהם ונדרשים להתנגד לפיתוייו באמצעות ציות לאללה ותפילה.
תפקידו של איבליס בחיי המאמין הוא לשמש כפיתוי וכמדריך לרוע. הוא פועל בלחישות והונאה, דוחף את האדם לחטא, להזנחת האמונה ולהתרחקות מהוראות אללה. איבליס במיוחד מתמקד במאמינים הדוקים – כדי לערער את עמידותם.
המוסלמים מעודדים לבקש הגנה מאללה מפני איבליס, למשל באמירת פסוקים כמו סורת אל-פתיחה ותחינות אחרות. אחת התפילות הידועות ביותר לכך היא: “أعوذ بالله من الشيطان الرجيم” ("אני מבקש מחסה באללה מפני השטן הארור").
למרות כוח הלחישה של איבליס, המוסלמים לומדים שהם יכולים לעמוד בפניו באמצעות אמונה חזקה, מעשים טובים וזכירת אללה. אללה מעניק את הכוח להתנגד לפיתויים – וההצלחה תלויה בדבקות ובציות לאללה.
גורלו של איבליס נחרץ: ביום הדין הוא יושלך לגיהנום. איבליס ותומכיו מבני האדם והג'ין, שצייתו לו והלכו אחר לחישותיו – ייענשו בעונש נצחי באש, כעונש על מרד באללה והטעיית הבריות.
הקוראן מזהיר שאיבליס ינסה להוליך שולל את האנושות עד קץ הימים. אך מי שידבק בהנחיות אללה ויתנגד לפיתויים – יזכה לחיי נצח בגן עדן. ביום הדין, לא תהיה לאיבליס כל שליטה על המאמינים, והוא ייענש על מעשיו.
תפקידו של איבליס כפיתוי הוא זמני. השפעתו על האנושות תסתיים ביום הדין – אז ייענש על גאוותו ומרדנותו, ואלו שהלכו אחריו – גם הם ייענשו. אך אלו שהתנגדו לו ונשארו נאמנים לדרך הצדק – יזכו ברחמיו של אללה ובגן עדן.