סורה אל-מערג' (מדרגות העלייה) — سُورَةُ المعارج
سَأَلَ سَائِلٌ بِعَذَابٍ وَاقِعٍ i
מישהו נשא תפילה וביקש את העונש אשר אמור לבוא (א׳)
لِلْكَافِرِينَ لَيْسَ لَهُ دَافِعٌ i
על הכופרים, ואין מי שיכול למנוע את בואו. (ב׳)
مِنَ اللَّهِ ذِي الْمَعَارِجِ i
זה מאללה, בעל הדרכים הנעלות. (ג׳)
تَعْرُجُ الْمَلَائِكَةُ وَالرُّوحُ إِلَيْهِ فِي يَوْمٍ كَانَ مِقْدَارُهُ خَمْسِينَ أَلْفَ سَنَةٍ i
יעלו אליו המלאכים והרוח(המלאך גבריאל) ביום אשר אורכו יהיה חמישים אלף שנה. (ד׳)
فَاصْبِرْ صَبْرًا جَمِيلًا i
לכן, התאזר בסבלנות הנאותה. (ה׳)
إِنَّهُمْ يَرَوْنَهُ بَعِيدًا i
אכן, העונש נראה להם רחוק, (ו׳)
وَنَرَاهُ قَرِيبًا i
אך לנו הוא נראה קרוב. (ז׳)
يَوْمَ تَكُونُ السَّمَاءُ كَالْمُهْلِ i
ביום ההוא יהיו השמים כמתכת אשר נמסה... (ח׳)
وَتَكُونُ الْجِبَالُ كَالْعِهْنِ i
וההרים יהיו רכים כצמר. (ט׳)
وَلَا يَسْأَلُ حَمِيمٌ حَمِيمًا i
ולא ישאל איש לשלום חברו (י׳)
يُبَصَّرُونَهُمْ ۚ يَوَدُّ الْمُجْرِمُ لَوْ يَفْتَدِي مِنْ عَذَابِ يَوْمِئِذٍ بِبَنِيهِ i
(האנשים) יראו זה את זה, אך הפושע יבקש לפדות את עצמו מן העונש של היום ההוא אפילו תמורת בניו, (י״א)
وَصَاحِبَتِهِ وَأَخِيهِ i
ואשתו ואחיו, (י״ב)
وَفَصِيلَتِهِ الَّتِي تُؤْوِيهِ i
ובני השבט אליו הוא השתייך, (י״ג)
وَمَنْ فِي الْأَرْضِ جَمِيعًا ثُمَّ يُنْجِيهِ i
ויבקש לפדות את עצמו תמורת כל אשר בעולם,(העיקר) שיינצל. (י״ד)
كَلَّا ۖ إِنَّهَا لَظَىٰ i
בשום פנים ואופן לא! באש הגיהינום הלוהטת הוא יישרף! (ט״ו)
نَزَّاعَةً لِلشَّوَىٰ i
והיא תקלף את עור הקרקפת, (ט״ז)
تَدْعُو مَنْ أَدْبَرَ وَتَوَلَّىٰ i
ותקרע לגזרים את אשר נסוג לאחור והפנה את גבו (לאסלאם), (י״ז)
وَجَمَعَ فَأَوْعَىٰ i
וצבר הון ואגר אותו. (י״ח)
إِنَّ الْإِنْسَانَ خُلِقَ هَلُوعًا i
אכן, האדם נברא חסר סבלנות, (י״ט)
إِذَا مَسَّهُ الشَّرُّ جَزُوعًا i
כאשר מגיעה אליו צרה, הוא מתחיל לדאוג, (כ׳)
وَإِذَا مَسَّهُ الْخَيْرُ مَنُوعًا i
וכאשר מגיע אליו טוב , הוא שומר זאת לעצמו ומונע זאת מאחרים. (כ״א)
إِلَّا الْمُصَلِّينَ i
אולם, לא כך המתפללים, (כ״ב)
الَّذِينَ هُمْ عَلَىٰ صَلَاتِهِمْ دَائِمُونَ i
אשר מתמידים בתפילתם, (כ״ג)
وَالَّذِينَ فِي أَمْوَالِهِمْ حَقٌّ مَعْلُومٌ i
ולאלה שמפרישים מהונם חלק ידוע, (כ״ד)
لِلسَّائِلِ وَالْمَحْرُومِ i
לקבצן ולנזקק. (כ״ה)
وَالَّذِينَ يُصَدِّقُونَ بِيَوْمِ الدِّينِ i
ולאלה המאמינים ביום הדין, (כ״ו)
وَالَّذِينَ هُمْ مِنْ عَذَابِ رَبِّهِمْ مُشْفِقُونَ i
ולאלה אשר מעונש ריבונם הם מפחדים. (כ״ז)
إِنَّ عَذَابَ رَبِّهِمْ غَيْرُ مَأْمُونٍ i
אכן, עונש ריבונם הוא בלתי נמנע, (כ״ח)
وَالَّذِينَ هُمْ لِفُرُوجِهِمْ حَافِظُونَ i
ואל השומרים על תומת ערוותם, (כ״ט)
إِلَّا عَلَىٰ أَزْوَاجِهِمْ أَوْ مَا مَلَكَتْ أَيْمَانُهُمْ فَإِنَّهُمْ غَيْرُ مَلُومِينَ i
פרס לנשותיהם או אלה אשר בבעלותם, על כך הם לא יואשמו בחטא. (ל׳)
فَمَنِ ابْتَغَىٰ وَرَاءَ ذَٰلِكَ فَأُولَٰئِكَ هُمُ الْعَادُونَ i
ואולם החומדים מעבר לכך, אלו הם המפריזים. (ל״א)
وَالَّذِينَ هُمْ لِأَمَانَاتِهِمْ وَعَهْدِهِمْ رَاعُونَ i
אבל, הנאמנים להתחייבותם ולבריתם, (ל״ב)
وَالَّذِينَ هُمْ بِشَهَادَاتِهِمْ قَائِمُونَ i
והמעידים עדות צדק, (ל״ג)
وَالَّذِينَ هُمْ عَلَىٰ صَلَاتِهِمْ يُحَافِظُونَ i
ואלה, שעל תפילתם הם מקפידים (ל״ד)
أُولَٰئِكَ فِي جَنَّاتٍ مُكْرَمُونَ i
כל אלה בגנים מכובדים. (ל״ה)
فَمَالِ الَّذِينَ كَفَرُوا قِبَلَكَ مُهْطِعِينَ i
מה יש להם לכופרים שהם חשים אליך, (ל״ו)
عَنِ الْيَمِينِ وَعَنِ الشِّمَالِ عِزِينَ i
בהמוניהם מימין ומשמאל? (ל״ז)
أَيَطْمَعُ كُلُّ امْرِئٍ مِنْهُمْ أَنْ يُدْخَلَ جَنَّةَ نَعِيمٍ i
המשתוקק כל אחד מהם להיכנס לגן- עדן? (ל״ח)
كَلَّا ۖ إِنَّا خَلَقْنَاهُمْ مِمَّا يَعْلَمُونَ i
בשום פנים ואופן לא! הם יודעים ממה בראנו אותם. (ל״ט)
فَلَا أُقْسِمُ بِرَبِّ الْمَشَارِقِ وَالْمَغَارِبِ إِنَّا لَقَادِرُونَ i
לכן אני נשבע בריבון הזריחה והשקיעה, שאנו אכן יכולים (מ׳)
عَلَىٰ أَنْ نُبَدِّلَ خَيْرًا مِنْهُمْ وَمَا نَحْنُ بِمَسْبُوقِينَ i
להחליף אותם בטוב ים מהם, והם לא יימלטו מעונשנו, (מ״א)
فَذَرْهُمْ يَخُوضُوا وَيَلْعَبُوا حَتَّىٰ يُلَاقُوا يَوْمَهُمُ الَّذِي يُوعَدُونَ i
הנח להם, לפספס ולהשתעשע, עד אשר יפגשו את היום המובטח להם, (מ״ב)
يَوْمَ يَخْرُجُونَ مِنَ الْأَجْدَاثِ سِرَاعًا كَأَنَّهُمْ إِلَىٰ نُصُبٍ يُوفِضُونَ i
יום בו הם יוצאו מן הקברים בחיפזון, כאילו הם נדחקים אל אליליהם, (מ״ג)
خَاشِعَةً أَبْصَارُهُمْ تَرْهَقُهُمْ ذِلَّةٌ ۚ ذَٰلِكَ الْيَوْمُ الَّذِي كَانُوا يُوعَدُونَ i
עלובות ובזויות עיניהם, והם יכוסו בושה. זה הוא היום אשר הובטח להם. (מ״ד)