הקוראן, שנגלה לפני למעלה מ־1400 שנה, מכיל פסוקים רבים שמתארים תופעות טבע בדיוק מדהים. אף על פי שהקוראן אינו ספר לימוד מדעי, ההתייחסויות שבו ליקום, לביולוגיה של האדם, למדעי כדור הארץ ולאוקיינוגרפיה תואמות לגילויים מודרניים — לעיתים בדרכים שלא היו ידועות באותה תקופה. פסוקים אלה מעודדים הרהור, לימוד והערכה לעיצובו של הבורא, ומחזקים את הרעיון שהאמונה והידע אינם סותרים אלא שזורים זה בזה.
הקוראן מתייחס למוצא היקום בצורה התואמת את תיאוריית המפץ הגדול — המתארת התחלה אחת והתפשטות.
"הֲלֹא רָאוּ הַכּוֹפְרִים שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הָיוּ רָתוּק כְּאֶחָד, וּפָרַקְנוּ אוֹתָם, וּמִן הַמַּיִם עָשִׂינוּ כָּל דָּבָר חָי?" אל-אנביאאא כ״א:ל׳ ⧉
הרעיון שהיקום נוצר מגוש אחד והתפשט תואם למודלים קוסמולוגיים מודרניים.
הקוראן מכיל רמז קצר אך עמוק על התפשטות היקום — תופעה שהתגלתה רק במאה ה־20.
"וְאֶת הַשָּׁמַיִם בָּנִינוּ בְּכֹחַ, וְאֵת הַהִתְפַּשְׁטוּת אָנוּ עוֹשִׂים." א-ד'אריאת נ״א:מ״ז ⧉
אסטרונומיה מודרנית מאשרת שגלקסיות מתרחקות זו מזו, דבר המעיד על המשך ההתפשטות של היקום.
הקוראן מתאר את מחזור המים — התאדות, היווצרות עננים, ירידת גשם וחדירה לאדמה — מאות שנים לפני שהובן מדעית.
"וְהוֹרַדְנוּ מִן הַשָּׁמַיִם מַיִם מְבֹרָכִים, וְהִצְמַחְנוּ בָּם גַּנִּים וְדָגָן לְקָצִיר." קאף נ׳:ט׳ ⧉
פסוקים רבים מדגימים כיצד הגשם נוצר וכיצד הוא מקיים חיים על פני האדמה דרך מחזורים טבעיים.
הקוראן מפרט את שלבי ההתפתחות של עובר אנושי בשפה התואמת להפליא את האמבריולוגיה המודרנית.
"וְלָאָדָם יָצַרְנוּ מֵעֶפֶר, וְאָחוּז נְטִפָה בְּמָקוֹם מִבְטָח, וְהִפְכַּנּוּ אֶת הַנְּטִפָה לִדְבִיקָה, וְהַדְּבִיקָה לִגְבִישׁ..." אל-מומינון כ״ג: י״ב⧉ י״ג⧉ י״ד⧉
פסוקים אלה מתארים הפריה, השתרשות ושלבים בהתפתחות — ידע שלא היה נגיש בזמנו.
הקוראן מזכיר את תפקיד ההרים ביציבות הארץ, התואם את ההבנה הגיאופיזית המודרנית על שורשי ההרים והשפעתם על יציבות הקרקע.
"הֲלֹא עָשִׂינוּ אֶת הָאָרֶץ לְמִשְׁכָּב, וְאֶת הֶהָרִים כִּיתְדִים?" א-נבאא ע״ח: ו׳⧉ ז׳⧉
גיאולוגיה מודרנית מאשרת שלהרים יסודות עמוקים ויש להם תפקיד בשמירה על יציבות כדור הארץ.
הקוראן מתייחס למחסום בין גופי מים בעלי תכונות שונות — דבר שאושר על ידי חוקרי אוקיינוסים שגילו הבדלים בשכבות המים בשל מליחות וטמפרטורה.
"שִׁלַּח אֶת שְׁנֵי הַיַּמִּים שֶׁנִּפְגָּשׁוּ; בֵּינֵיהֶם מַחְסוֹם לֹא יַעַבְרוּהוּ." א-רחמאן נ״ה: י״ט⧉ כ׳⧉
תופעה זו מתרחשת לדוגמה בנקודת המפגש בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון.
הקוראן רומז על טבע השכבות של השמים — תואם להשכבות האטמוספריות של כדור הארץ (כמו טרופוספירה, סטרטוספירה וכו').
"אֱלֹהִים הוּא שֶׁבָּרָא שִׁבְעָה שָׁמַיִם בִּשְׁכָבוֹת..." אל-מלכּ ס״ז:ג׳ ⧉
ניתן להבין זאת כרמז לשכבות אטמוספריות או לספירות שמימיות — שתיהן משקפות סדר ובריאה.
הקוראן מזכיר את הברזל כחומר חזק ובעל תועלת רבה — והמדע המודרני מציין שברזל הגיע לכדור הארץ ממטאוריטים ולא נוצר בו.
"וְהוֹרַדְנוּ אֶת הַבַּרְזֶל, בּוֹ כֹּחַ גָּדוֹל וּתְועֶלֶת לָאֲנָשִׁים..." אל-חדיד נ״ז:כ״ה ⧉
המונח "הורדנו" עשוי לרמוז על מקורו החוץ-ארצי של הברזל, תואם לתיאוריות אסטרופיזיות מודרניות.
הקוראן הוא ספר הדרכה, אך התאמתו לידע מדעי מזמינה התבוננות עמוקה. פסוקים אלה מעוררים יראת כבוד ומעודדים את החיפוש אחר ידע כצורת פולחן. המדע בקוראן אינו השערה — אלא תזכורת שהבורא הוא מקור כל ידע.
כאשר המאמין חוקר את הבריאה, הוא מוצא בה סימנים שמחזקים את האמונה ומרחיבים את הבנת חוכמתו ועוצמתו של אללה.