סורה אל-קרעה (המכה) — سُورَةُ القارعة
الْقَارِعَةُ i
▶ 101:1(שבועה) בצרה הגדולה. (א׳)
مَا الْقَارِعَةُ i
▶ 101:2מה היא הצרה הגדולה? (ב׳)
وَمَا أَدْرَاكَ مَا الْقَارِعَةُ i
▶ 101:3ומה אתה יודע על הצרה הגדולה? (ג׳)
يَوْمَ يَكُونُ النَّاسُ كَالْفَرَاشِ الْمَبْثُوثِ i
▶ 101:4יום אשר בו בני האדם כפרפרים הנסים לכל הכיוונים (ד׳)
وَتَكُونُ الْجِبَالُ كَالْعِهْنِ الْمَنْفُوشِ i
▶ 101:5וההרים כפיסות של הצמר הקרוע לגזרים (ה׳)
فَأَمَّا مَنْ ثَقُلَتْ مَوَازِينُهُ i
▶ 101:6הן, מי משקל מעשיו(הטובים) כבדים, (ו׳)
فَهُوَ فِي عِيشَةٍ رَاضِيَةٍ i
▶ 101:7הוא בחיים מאושרים. (ז׳)
وَأَمَّا مَنْ خَفَّتْ مَوَازِينُهُ i
▶ 101:8אך, מי שמשקלם קל, (ח׳)
فَأُمُّهُ هَاوِيَةٌ i
▶ 101:9אז משכנו השאול. (ט׳)
وَمَا أَدْرَاكَ مَا هِيَهْ i
▶ 101:10והאם תכיר מה הוא? (י׳)
نَارٌ حَامِيَةٌ i
▶ 101:11אש חמה! (י״א)