סורה יוסוף (יוסף) (פסוק 31)

השתמש בכלי החיפוש למטה כדי להציג פסוק אחד או יותר מסורה מסוימת, יחד עם התרגום בשפה שתבחר.




12 יוסוף(يوسف), פסוק ל״א

فَلَمَّا سَمِعَتْ بِمَكْرِهِنَّ أَرْسَلَتْ إِلَيْهِنَّ وَأَعْتَدَتْ لَهُنَّ مُتَّكَأً وَآتَتْ كُلَّ وَاحِدَةٍ مِنْهُنَّ سِكِّينًا وَقَالَتِ اخْرُجْ عَلَيْهِنَّ ۖ فَلَمَّا رَأَيْنَهُ أَكْبَرْنَهُ وَقَطَّعْنَ أَيْدِيَهُنَّ وَقُلْنَ حَاشَ لِلَّهِ مَا هَٰذَا بَشَرًا إِنْ هَٰذَا إِلَّا مَلَكٌ كَرِيمٌ 31 ٣١

וכאשר היא שמעה על דברי הרכילות שלהן, היא הזמינה אותן, והכינה להן מקום ישיבה נוח, ונתנה סכין ביד כל אחת, ואמרה: “צא אליהן”. וכאשר הנשים ראו את יוסף נדהמו מיופי מראהו עד כי חתכו את ידיהן, ואמרו: “ישמרנו אללה! אין זה בן־אדם. אין זה אלא מלאך אציל”. (ל״א)

תפסיר
31 כאשר שמעה אשת השר את גינוי הנשים ורכילותן עליה, שלחה להזמינן כדי שיראו את יוסף, וכך תסלחנה לה. היא הכינה להן מקום מוסב עם כריות, ונתנה לכל אחת מהן סכין לחתוך בו מזון. אחר כך אמרה ליוסף: צא אליהן. כאשר ראו אותו נדהמו מיופיו ונפעמו ממראהו, עד שחתכו את ידיהן בסכינים שיועדו לחיתוך המזון, ואמרו: חס וחלילה! אין זה בן אנוש; אין יופי כזה מצוי בבני אדם, והוא אינו אלא מלאך נכבד.

לחלופין, באפשרותך להשתמש בתכונת החיפוש החכם למטה