ואמור: “הצדק הוא מריבונכם, הרוצה בה יאמין והרוצה יכפור”. אנו הכנו למקפחים אש אשר תאגפנה אותם להבותיה, ואם הם יבקשו מים לשתות, יושקו רק מים לוהטים כשמן רותח אשר צולה את הפנים. כמה נוראי הוא המשקה ההוא, וכמה רע הוא מקום מנוחתם. (כ״ט)
תפסיר
29 אמור, הוי שליח, לאלה המזניחים את זכר אללה מתוך היסח דעת לבם: מה שהבאתי לכם הוא האמת. הוא מאת אללה ולא ממני. איני יכול להיענות לבקשתכם לגרש את המאמינים. מי מכם שרוצה להאמין באמת הזאת — יעשה כן, וישמח בשכר. ומי מכם שרוצה לכפור בה — יעשה כן, ויצטער על העונש המצפה לו. הכנתי לעוולים את עצמם בבחירתם בכפירה אש גדולה, שחומותיה יקיפו אותם, ולכן לא יוכלו להימלט ממנה. ואם יבקשו סעד של מים מפני הצימאון הקשה שיסבלו, יינתן להם נוזל כמו שמן עכור, רותח מאוד, אשר יקלוף את פניהם מחום רתיחתו. מה רע המשקה הזה שניתן להם כסעד! הוא לא ירווה את צימאונם אלא יגביר אותו, ולא יכבה את האש הבוערת את פניהם. ומה גרוע הגיהינום כמקום מושב ומגורים!