הנביא אחראי למאמינים יותר מאשר הם אחראים לעצמם, ונשותיו אימהות להם, וקרובי דם יהיו ראשונים לרשת זה את זה לפי ספר אללה מהמאמינים והמהגרים, אלא אם תבחרו לעשות טובה עם בעלי בריתכם וידידיכם. כך נכתב בספר. (ו׳)
תפסיר
6 לנביא מוחמד (שלום וברכה עליו) זכות גדולה יותר על המאמינים מאשר על עצמם, בכל מה שהוא קורא להם אליו, גם אם הם נוטים לדבר אחר. ונשותיו הן כאימהות לכל המאמינים, ולכן אסור לכל מאמין לשאת אחת מהן לאחר פטירתו. וקרובי המשפחה ראויים יותר זה לזה בירושה על פי גזירת אללה מאשר המאמינים והמהגרים למען אללה, אשר בתחילת האסלאם היו יורשים זה את זה מכוח ברית ביניהם. לאחר מכן ביטל אללה את הירושה ההדדית הזאת. אולם מותר לכם, הו מאמינים, לעשות טוב לחבריכם הקרובים שאינם יורשים, על ידי צוואה או חסד כלפיהם, וזהו זכותכם. דבר זה כתוב בלוח השמור.