סורה א-דוח'אן (העשן) — سُورَةُ الدخان

סורת א-דוּחַאן - הפרק הארבעים וארבעה בקוראן, מזהירה מפני יום הדין, מדברת על רחמיו של אללה, ועל גורלן של אומות עבר.

סורה א-דוח'אן (העשן) — سُورَةُ الدخان

ידוע גם בשם: Ḥāʾ Mīm al-Dukhān (חא מימ של העשן)

إِنَّا أَنْزَلْنَاهُ فِي لَيْلَةٍ مُبَارَكَةٍ ۚ إِنَّا كُنَّا مُنْذِرِينَ ٣ i

44:ג׳

אכן הורדנוהו בלילה המבורך, ואכן תמיד שלחנו הזהרות. (ג׳)

أَمْرًا مِنْ عِنْدِنَا ۚ إِنَّا كُنَّا مُرْسِلِينَ ٥ i

44:ה׳

על-פי פקודתנו, מאז ומתמיד שלחנו מסרים (ה׳)

رَحْمَةً مِنْ رَبِّكَ ۚ إِنَّهُ هُوَ السَّمِيعُ الْعَلِيمُ ٦ i

44:ו׳

ברחמים מאת ריבונך, כי הוא הכול שומע והכול יודע. (ו׳)

رَبِّ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ وَمَا بَيْنَهُمَا ۖ إِنْ كُنْتُمْ مُوقِنِينَ ٧ i

44:ז׳

ריבון השמים וכל אשר ביניהם, ואם רק הייתם מאמינים בצדק (ז׳)

لَا إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ يُحْيِي وَيُمِيتُ ۖ رَبُّكُمْ وَرَبُّ آبَائِكُمُ الْأَوَّلِينَ ٨ i

44:ח׳

אין אלוה זולתו, המחיה והממית, והוא ריבונכם וריבון אבותיכם שמימי קדם. (ח׳)

فَارْتَقِبْ يَوْمَ تَأْتِي السَّمَاءُ بِدُخَانٍ مُبِينٍ ١٠ i

44:י׳

לכן חכה ליום בו השמים יביאו עננים כבדים של עשן, (י׳)

يَغْشَى النَّاسَ ۖ هَٰذَا عَذَابٌ أَلِيمٌ ١١ i

44:י״א

אשר יכסה את האנשים. וזה אכן יהיה עונש כואב. (י״א)

رَبَّنَا اكْشِفْ عَنَّا الْعَذَابَ إِنَّا مُؤْمِنُونَ ١٢ i

44:י״ב

אז הם יגידו: “ריבוננו! הסר מעלינו את העונש, מפני שאנחנו מאמינים!”. (י״ב)

أَنَّىٰ لَهُمُ الذِّكْرَىٰ وَقَدْ جَاءَهُمْ رَسُولٌ مُبِينٌ ١٣ i

44:י״ג

הכיצד תהיה להם התזכורת, לאחר שכבר בא אליהם שליח שהזהיר אותם באופן ברור, (י״ג)

ثُمَّ تَوَلَّوْا عَنْهُ وَقَالُوا مُعَلَّمٌ مَجْنُونٌ ١٤ i

44:י״ד

והם סובבו לו גב ואמרו: “הוא משוגע אשר למד מאחרים”. (י״ד)

إِنَّا كَاشِفُو الْعَذَابِ قَلِيلًا ۚ إِنَّكُمْ عَائِدُونَ ١٥ i

44:ט״ו

אך אפילו אם היינו מקלים עליכם את העונש לזמן מה, אתם שוב תחזרו (לכפירה ולכחש). (ט״ו)

يَوْمَ نَبْطِشُ الْبَطْشَةَ الْكُبْرَىٰ إِنَّا مُنْتَقِمُونَ ١٦ i

44:ט״ז

ביום ההוא ננחית את המכה הגדולה, אנו ננקום. (ט״ז)

وَلَقَدْ فَتَنَّا قَبْلَهُمْ قَوْمَ فِرْعَوْنَ وَجَاءَهُمْ رَسُولٌ كَرِيمٌ ١٧ i

44:י״ז

וכבר ניסינו לפניהם את עמו של פרעה, כאשר בא אליהם שליח נכבד (י״ז)

أَنْ أَدُّوا إِلَيَّ عِبَادَ اللَّهِ ۖ إِنِّي لَكُمْ رَسُولٌ أَمِينٌ ١٨ i

44:י״ח

אשר אמר להם: “תנו (שחררו) לי את עבדי אללה, כי שליח נאמן אני לכם”. (י״ח)

وَأَنْ لَا تَعْلُوا عَلَى اللَّهِ ۖ إِنِّي آتِيكُمْ بِسُلْطَانٍ مُبِينٍ ١٩ i

44:י״ט

ואל תתנשאו על אללה, כי הנה באתי אליכם בהוכחות ברורות. (י״ט)

وَإِنِّي عُذْتُ بِرَبِّي وَرَبِّكُمْ أَنْ تَرْجُمُونِ ٢٠ i

44:כ׳

ואני בקשתי מחסה אצל ריבוני וריבונכם שלא תרגמו אותי (באבנים) (כ׳)

فَدَعَا رَبَّهُ أَنَّ هَٰؤُلَاءِ قَوْمٌ مُجْرِمُونَ ٢٢ i

44:כ״ב

אז קרא אל ריבונו: אלה עם של כופרים מכחשים. (כ״ב)

فَأَسْرِ بِعِبَادِي لَيْلًا إِنَّكُمْ مُتَّبَعُونَ ٢٣ i

44:כ״ג

(והשרה לו ריבונו)”הוצא את עבדיי בלילה, כי רודפים אחריכם, (כ״ג)

وَاتْرُكِ الْبَحْرَ رَهْوًا ۖ إِنَّهُمْ جُنْدٌ مُغْرَقُونَ ٢٤ i

44:כ״ד

והשאר את הים חצוי, כי מאחוריכם יטבעו החיילים (של פרעה) (כ״ד)

كَذَٰلِكَ ۖ وَأَوْرَثْنَاهَا قَوْمًا آخَرِينَ ٢٨ i

44:כ״ח

כך היה, ואנו הורשנו כל זאת לבני עם אחר. (כ״ח)

فَمَا بَكَتْ عَلَيْهِمُ السَّمَاءُ وَالْأَرْضُ وَمَا كَانُوا مُنْظَرِينَ ٢٩ i

44:כ״ט

ולא בכו עליהם השמים והארץ, ולא ניתנה להם שהות. (כ״ט)

وَلَقَدْ نَجَّيْنَا بَنِي إِسْرَائِيلَ مِنَ الْعَذَابِ الْمُهِينِ ٣٠ i

44:ל׳

וכבר חילצנו את בני-ישראל מהעונש המשפיל, (ל׳)

مِنْ فِرْعَوْنَ ۚ إِنَّهُ كَانَ عَالِيًا مِنَ الْمُسْرِفِينَ ٣١ i

44:ל״א

מידי פרעה אשר היה מתייהר ומן המשחיתים. (ל״א)

وَلَقَدِ اخْتَرْنَاهُمْ عَلَىٰ عِلْمٍ عَلَى الْعَالَمِينَ ٣٢ i

44:ל״ב

(ובזמנם) בחרנו בהם במודע מבין כל העולמים. (ל״ב)

وَآتَيْنَاهُمْ مِنَ الْآيَاتِ مَا فِيهِ بَلَاءٌ مُبِينٌ ٣٣ i

44:ל״ג

וכבר נתנו להם אותות בהירים אשר היו מבחן עבורם. (ל״ג)

إِنْ هِيَ إِلَّا مَوْتَتُنَا الْأُولَىٰ وَمَا نَحْنُ بِمُنْشَرِينَ ٣٥ i

44:ל״ה

“אנחנו נמות פעם אחת ולא נקום לתחייה, (ל״ה)

فَأْتُوا بِآبَائِنَا إِنْ كُنْتُمْ صَادِقِينَ ٣٦ i

44:ל״ו

הביאו נא את אבותינו (שכבר מתו מזמן) אם אתם צודקים”. (ל״ו)

أَهُمْ خَيْرٌ أَمْ قَوْمُ تُبَّعٍ وَالَّذِينَ مِنْ قَبْلِهِمْ ۚ أَهْلَكْنَاهُمْ ۖ إِنَّهُمْ كَانُوا مُجْرِمِينَ ٣٧ i

44:ל״ז

האם הם טובים יותר מאנשי “תובע” ומאלה אשר באו לפניהם, ואשר הכחדנו אותם משום שהיו כופרים מכחשים? (ל״ז)

وَمَا خَلَقْنَا السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضَ وَمَا بَيْنَهُمَا لَاعِبِينَ ٣٨ i

44:ל״ח

לא בראנו לשווא את השמים ואת הארץ ואת כל מה שביניהם. (ל״ח)

مَا خَلَقْنَاهُمَا إِلَّا بِالْحَقِّ وَلَٰكِنَّ أَكْثَرَهُمْ لَا يَعْلَمُونَ ٣٩ i

44:ל״ט

לא בראנו אותם אלא בצדק, אך רובם אינם יודעים. (ל״ט)

يَوْمَ لَا يُغْنِي مَوْلًى عَنْ مَوْلًى شَيْئًا وَلَا هُمْ يُنْصَرُونَ ٤١ i

44:מ״א

יום שבו לא יועיל אדון לנתיניו בכלום, והמה לא יוכלו להינצל, (מ״א)

إِلَّا مَنْ رَحِمَ اللَّهُ ۚ إِنَّهُ هُوَ الْعَزِيزُ الرَّحِيمُ ٤٢ i

44:מ״ב

אלא רק מי שירחם עליו אללה, כי הוא העזוז והרחום. (מ״ב)

خُذُوهُ فَاعْتِلُوهُ إِلَىٰ سَوَاءِ الْجَحِيمِ ٤٧ i

44:מ״ז

קחו אותו ואל מעמקי הגיהינום השליכוהו, (מ״ז)

ثُمَّ صُبُّوا فَوْقَ رَأْسِهِ مِنْ عَذَابِ الْحَمِيمِ ٤٨ i

44:מ״ח

לאחר מכן שיפכו על ראשו את עונש המים הרותחים. (מ״ח)

يَلْبَسُونَ مِنْ سُنْدُسٍ وَإِسْتَبْرَقٍ مُتَقَابِلِينَ ٥٣ i

44:נ״ג

ילבשו משי וקטיפה וינוחו זה מול זה, (נ״ג)

كَذَٰلِكَ وَزَوَّجْنَاهُمْ بِحُورٍ عِينٍ ٥٤ i

44:נ״ד

נוסף לכל זה, נשיא אותם ליפות העין (עם עור עדיו). (נ״ד)

يَدْعُونَ فِيهَا بِكُلِّ فَاكِهَةٍ آمِنِينَ ٥٥ i

44:נ״ה

והם יתענגו בגן העדן על כל מיני פיחת, בשלווה ובבטחה. (נ״ה)

لَا يَذُوقُونَ فِيهَا الْمَوْتَ إِلَّا الْمَوْتَةَ الْأُولَىٰ ۖ وَوَقَاهُمْ عَذَابَ الْجَحِيمِ ٥٦ i

44:נ״ו

הם לא יטעמו עוד מוות מלבד המוות הראשון. אללה ישמור אותם מעונש הגיהינום. (נ״ו)

فَضْلًا مِنْ رَبِّكَ ۚ ذَٰلِكَ هُوَ الْفَوْزُ الْعَظِيمُ ٥٧ i

44:נ״ז

בחסד מאת ריבונך, וזוהי הזכייה האדירה. (נ״ז)

فَإِنَّمَا يَسَّرْنَاهُ بِلِسَانِكَ لَعَلَّهُمْ يَتَذَكَّرُونَ ٥٨ i

44:נ״ח

אכן הורדנו אותו אליך בלשונך, למען יזכרו (נ״ח)