סורה אל-מאאידה (השולחן הערוך) (פסוק 64)

השתמש בכלי החיפוש למטה כדי להציג פסוק אחד או יותר מסורה מסוימת, יחד עם התרגום בשפה שתבחר.




5 אל-מאאידה(المائدة), פסוק ס״ד

وَقَالَتِ الْيَهُودُ يَدُ اللَّهِ مَغْلُولَةٌ ۚ غُلَّتْ أَيْدِيهِمْ وَلُعِنُوا بِمَا قَالُوا ۘ بَلْ يَدَاهُ مَبْسُوطَتَانِ يُنْفِقُ كَيْفَ يَشَاءُ ۚ وَلَيَزِيدَنَّ كَثِيرًا مِنْهُمْ مَا أُنْزِلَ إِلَيْكَ مِنْ رَبِّكَ طُغْيَانًا وَكُفْرًا ۚ وَأَلْقَيْنَا بَيْنَهُمُ الْعَدَاوَةَ وَالْبَغْضَاءَ إِلَىٰ يَوْمِ الْقِيَامَةِ ۚ كُلَّمَا أَوْقَدُوا نَارًا لِلْحَرْبِ أَطْفَأَهَا اللَّهُ ۚ وَيَسْعَوْنَ فِي الْأَرْضِ فَسَادًا ۚ وَاللَّهُ لَا يُحِبُّ الْمُفْسِدِينَ 64 ٦٤

ואמרו היהודים: “יד אללה כבולה”, ידיהם תיכבלנה ויקוללו על אשר אמרו. כי ידי אללה פתוחות להעניק כפי שירצה. מה שהורד אליך מריבונך מוסיף לרבים מהם מרידה וכפירה. ולכן זרענו עוינות ומשטמה ביניהם עד יום תחיית- המתים. בכל עת שהם יבעירו את אש המלחמה, יכבה אותה אללה, לכן הם מנסים למלא את הארץ שחיתות, ואללה אינו אוהב את המשחיתים. (ס״ד)

תפסיר
64 כאשר היהודים נקלעו למצוקה ולבצורת אמרו: 'ידו של אללה כבולה ואינה נותנת חסד ומתנות'. ידיהם שלהם הן הכבולות מעשיית הטוב והם הורחקו מרחמי אללה בגלל דבריהם. אך למעשה ידיו של אללה פתוחות בטוב ובנדיבות. הוא נותן ומונע כרצונו. איש אינו יכול לעצור אותו או לכפות עליו דבר. ומה שהורד אליך, הו שליח, רק מגביר אצל רבים מן היהודים את המרד והכפירה מתוך קנאה. הוא הטיל איבה ושנאה בין קבוצותיהם. בכל פעם שהם מתאחדים למלחמה ומתכוננים לה — אללה מפורר את אחדותם ומחליש את כוחם. הם ממשיכים לחתור להשחתה בארץ בניסיונותיהם למחוק את האסלאם ולזמום נגדו.

לחלופין, באפשרותך להשתמש בתכונת החיפוש החכם למטה