סורה א-ד'אריאת (הרוחות המפזרות) — سُورَةُ الذاريات

סורת א-ד׳אריאת - הפרק החמישים ואחד בקוראן, מתארת את הרוחות המפזרות, את אותותיו של אללה בבריאה, ואת גורלן של אומות העבר.

סורה א-ד'אריאת (הרוחות המפזרות) — سُورَةُ الذاريات

ذُوقُوا فِتْنَتَكُمْ هَٰذَا الَّذِي كُنْتُمْ بِهِ تَسْتَعْجِلُونَ ١٤ i

51:י״ד

”טעמו את העונש אשר דרשתם להחיש” (י״ד)

إِنَّ الْمُتَّقِينَ فِي جَنَّاتٍ وَعُيُونٍ ١٥ i

51:ט״ו

אך היראים ישכנו בגני עדן עם מעיינות צלולים, (ט״ו)

آخِذِينَ مَا آتَاهُمْ رَبُّهُمْ ۚ إِنَّهُمْ كَانُوا قَبْلَ ذَٰلِكَ مُحْسِنِينَ ١٦ i

51:ט״ז

ויקבלו מה שריבונם העניק להם על היותם עושים מעשים טובים. (ט״ז)

وَفِي أَمْوَالِهِمْ حَقٌّ لِلسَّائِلِ وَالْمَحْرُومِ ١٩ i

51:י״ט

ועל אשר הם נותנים זכות ברכושם למבקש חסד ולמחוסר כל. (י״ט)

وَفِي السَّمَاءِ رِزْقُكُمْ وَمَا تُوعَدُونَ ٢٢ i

51:כ״ב

בשמים מקור פרנסתכם וכל אשר הובטח לכם. (כ״ב)

فَوَرَبِّ السَّمَاءِ وَالْأَرْضِ إِنَّهُ لَحَقٌّ مِثْلَ مَا أَنَّكُمْ تَنْطِقُونَ ٢٣ i

51:כ״ג

לכן, (נשבע) בריבון השמים והארץ! כי אכן אמת היא, כמו היכולת שלכם לדבר. (כ״ג)

هَلْ أَتَاكَ حَدِيثُ ضَيْفِ إِبْرَاهِيمَ الْمُكْرَمِينَ ٢٤ i

51:כ״ד

האם שמעת על הסיפור אודות האורחים הנכבדים של אברהם? (כ״ד)

إِذْ دَخَلُوا عَلَيْهِ فَقَالُوا سَلَامًا ۖ قَالَ سَلَامٌ قَوْمٌ مُنْكَرُونَ ٢٥ i

51:כ״ה

שבאו אליו ואמרו לו: “שלום!” והוא אמר לי שלום אנשים לא מוכרים” (כ״ה)

فَرَاغَ إِلَىٰ أَهْلِهِ فَجَاءَ بِعِجْلٍ سَمِينٍ ٢٦ i

51:כ״ו

אז הוא פנה במהירות אל אשתו והביא להם עגל מפוטם. (כ״ו)

فَقَرَّبَهُ إِلَيْهِمْ قَالَ أَلَا تَأْكُلُونَ ٢٧ i

51:כ״ז

והגישו להם, ואמר: “האם לא תאכלו?” (כ״ז)

فَأَوْجَسَ مِنْهُمْ خِيفَةً ۖ قَالُوا لَا تَخَفْ ۖ وَبَشَّرُوهُ بِغُلَامٍ عَلِيمٍ ٢٨ i

51:כ״ח

הוא החל לפחד מפניהם, אך הם אמרו: “אל תפחד!” ובישרו לו על בן שיהיה בעל תבונה. (כ״ח)

فَأَقْبَلَتِ امْرَأَتُهُ فِي صَرَّةٍ فَصَكَّتْ وَجْهَهَا وَقَالَتْ عَجُوزٌ عَقِيمٌ ٢٩ i

51:כ״ט

אז הגיעה אשתו בצעקה, סטרה על פניה ואמרה: “זקנה ועקרה אני!” (כ״ט)

قَالُوا كَذَٰلِكِ قَالَ رَبُّكِ ۖ إِنَّهُ هُوَ الْحَكِيمُ الْعَلِيمُ ٣٠ i

51:ל׳

אמרו ״כה אמר ריבונך, כי הוא החכם והיודע. (ל׳)

قَالُوا إِنَّا أُرْسِلْنَا إِلَىٰ قَوْمٍ مُجْرِمِينَ ٣٢ i

51:ל״ב

אמרו: “נשלחנו אל עם של כופרים מכחשים, (ל״ב)

مُسَوَّمَةً عِنْدَ رَبِّكَ لِلْمُسْرِفِينَ ٣٤ i

51:ל״ד

אשר יועדו על ידי ריבונך כעונש למפריזים בעוולות” (ל״ד)

فَأَخْرَجْنَا مَنْ كَانَ فِيهَا مِنَ الْمُؤْمِنِينَ ٣٥ i

51:ל״ה

וחילצנו את כל המאמינים אשר היו בה, (ל״ה)

فَمَا وَجَدْنَا فِيهَا غَيْرَ بَيْتٍ مِنَ الْمُسْلِمِينَ ٣٦ i

51:ל״ו

ולא מצאנו בה אלא משפחה אחת של מוסלמים (מתמסרים), (ל״ו)

وَتَرَكْنَا فِيهَا آيَةً لِلَّذِينَ يَخَافُونَ الْعَذَابَ الْأَلِيمَ ٣٧ i

51:ל״ז

הותרנו בה אות לאלה הפוחדים מפני העונש הכואב. (ל״ז)

وَفِي مُوسَىٰ إِذْ أَرْسَلْنَاهُ إِلَىٰ فِرْعَوْنَ بِسُلْطَانٍ مُبِينٍ ٣٨ i

51:ל״ח

ויש עוד אות אל משה, כאשר שלחנו אותו אל פרעה עם הוכחות בהירות, (ל״ח)

فَتَوَلَّىٰ بِرُكْنِهِ وَقَالَ سَاحِرٌ أَوْ مَجْنُونٌ ٣٩ i

51:ל״ט

ואולם (פרעה) סובב גב עם צבאו, ואמר: הוא (משה) קוסם או משוגע”. (ל״ט)

فَأَخَذْنَاهُ وَجُنُودَهُ فَنَبَذْنَاهُمْ فِي الْيَمِّ وَهُوَ مُلِيمٌ ٤٠ i

51:מ׳

אז ייסרנוהו ואת צבאו וזרקנו אותם לים, כשהוא אשם. (מ׳)

وَفِي عَادٍ إِذْ أَرْسَلْنَا عَلَيْهِمُ الرِّيحَ الْعَقِيمَ ٤١ i

51:מ״א

ועאד, כאשר שלחנו אליהם רוח נוראית, (מ״א)

مَا تَذَرُ مِنْ شَيْءٍ أَتَتْ عَلَيْهِ إِلَّا جَعَلَتْهُ كَالرَّمِيمِ ٤٢ i

51:מ״ב

אשר ריסקה את כל אשר עמד בדרכה. (מ״ב)

وَفِي ثَمُودَ إِذْ قِيلَ لَهُمْ تَمَتَّعُوا حَتَّىٰ حِينٍ ٤٣ i

51:מ״ג

וגם ת'מוד היה אות, כאשר נאמר להם: “התענגו עד עת מועד”. (מ״ג)

فَعَتَوْا عَنْ أَمْرِ رَبِّهِمْ فَأَخَذَتْهُمُ الصَّاعِقَةُ وَهُمْ يَنْظُرُونَ ٤٤ i

51:מ״ד

ואולם הם מרדו בצוו ריבונם, על כן הכתה בהם סופת אש בעודם בוהים. (מ״ד)

فَمَا اسْتَطَاعُوا مِنْ قِيَامٍ وَمَا كَانُوا مُنْتَصِرِينَ ٤٥ i

51:מ״ה

ולא יכלו יותר לקום ולא היה להם כל חילוץ. (מ״ה)

وَقَوْمَ نُوحٍ مِنْ قَبْلُ ۖ إِنَّهُمْ كَانُوا قَوْمًا فَاسِقِينَ ٤٦ i

51:מ״ו

ולפניהם (הכחדנו) את בני עמו של נוח, כי אכן היו אנשים מושחתים. (מ״ו)

وَالسَّمَاءَ بَنَيْنَاهَا بِأَيْدٍ وَإِنَّا لَمُوسِعُونَ ٤٧ i

51:מ״ז

ואת השמים בנינו בעוז, ואנו ממשיכים להרחיבם. (מ״ז)

وَالْأَرْضَ فَرَشْنَاهَا فَنِعْمَ الْمَاهِدُونَ ٤٨ i

51:מ״ח

ואת הארץ פרשנו, ומה טובים אנו כסוללים. (מ״ח)

وَمِنْ كُلِّ شَيْءٍ خَلَقْنَا زَوْجَيْنِ لَعَلَّكُمْ تَذَكَّرُونَ ٤٩ i

51:מ״ט

ואת כל הדברים בראנו כזוגות, למען תזכרו. (מ״ט)

فَفِرُّوا إِلَى اللَّهِ ۖ إِنِّي لَكُمْ مِنْهُ نَذِيرٌ مُبِينٌ ٥٠ i

51:נ׳

לכן, נוסו אל אללה, כי אכן אני נשלחתי ממנו לתת לכם הזהרה בהירה (נ׳)

وَلَا تَجْعَلُوا مَعَ اللَّهِ إِلَٰهًا آخَرَ ۖ إِنِّي لَكُمْ مِنْهُ نَذِيرٌ مُبِينٌ ٥١ i

51:נ״א

ואל תעשו לכם עם אללה אלילים אחרים, כי אכן נשלחתי ממנו כדי לתת לכם הזהרה בהירה. (נ״א)

كَذَٰلِكَ مَا أَتَى الَّذِينَ مِنْ قَبْلِهِمْ مِنْ رَسُولٍ إِلَّا قَالُوا سَاحِرٌ أَوْ مَجْنُونٌ ٥٢ i

51:נ״ב

ותמיד כך, לא בא כל שליח אל אלה אשר לפניהם אלא אמרו עליו: “זהו קוסם או משוגע”. (נ״ב)

أَتَوَاصَوْا بِهِ ۚ بَلْ هُمْ قَوْمٌ طَاغُونَ ٥٣ i

51:נ״ג

האם ציוו זה את זה על הדבר הזה? אכן הם אנשים משתלחים! (נ״ג)

وَذَكِّرْ فَإِنَّ الذِّكْرَىٰ تَنْفَعُ الْمُؤْمِنِينَ ٥٥ i

51:נ״ה

אך הוסף להזכיר, כי ההזכרה אכן מועילה למאמינים. (נ״ה)

وَمَا خَلَقْتُ الْجِنَّ وَالْإِنْسَ إِلَّا لِيَعْبُدُونِ ٥٦ i

51:נ״ו

ולא בראתי את השדים ואת האדם אלא למען יעבדו אותי. (נ״ו)

مَا أُرِيدُ مِنْهُمْ مِنْ رِزْقٍ وَمَا أُرِيدُ أَنْ يُطْعِمُونِ ٥٧ i

51:נ״ז

אינני דורש כי יפרנסוני ואינני רוצה כי יאכילוני. (נ״ז)

إِنَّ اللَّهَ هُوَ الرَّزَّاقُ ذُو الْقُوَّةِ الْمَتِينُ ٥٨ i

51:נ״ח

אכן אללה הוא המפרנס, בעל החוזק והאיתן. (נ״ח)

فَإِنَّ لِلَّذِينَ ظَلَمُوا ذَنُوبًا مِثْلَ ذَنُوبِ أَصْحَابِهِمْ فَلَا يَسْتَعْجِلُونِ ٥٩ i

51:נ״ט

על אלה אשר קיפחו רובצת אשמה כאשמת הכופרים שקדמו להם, אל להם לדחוק בי לזרז את עונשם. (נ״ט)

فَوَيْلٌ لِلَّذِينَ كَفَرُوا مِنْ يَوْمِهِمُ الَّذِي يُوعَدُونَ ٦٠ i

51:ס׳

אוי לכופרים מיום העונש שהוזהרו ממנו. (ס׳)