סורה אל-קמר (הירח) — سُورَةُ القمر

סורת אל-קַמַר - הפרק החמישים וארבעה בקוראן, מזהירה על תוצאות הכפירה ומתארת את חורבנן של אומות עבר.

סורה אל-קמר (הירח) — سُورَةُ القمر

ידוע גם בשם: Iqtarabat al-Sāʿah (השעה התקרבה)

وَإِنْ يَرَوْا آيَةً يُعْرِضُوا وَيَقُولُوا سِحْرٌ مُسْتَمِرٌّ ٢ i

54:ב׳

וכאשר הם יראו אות הם יסובבו גב (יכפרו) ויאמרו: “בסך הכול קסם מתמשך”, (ב׳)

وَكَذَّبُوا وَاتَّبَعُوا أَهْوَاءَهُمْ ۚ وَكُلُّ أَمْرٍ مُسْتَقِرٌّ ٣ i

54:ג׳

הם יכפרו וילכו אחרי תאוותיהם, אף- על-פי שהכול כבר נקבע. (ג׳)

وَلَقَدْ جَاءَهُمْ مِنَ الْأَنْبَاءِ مَا فِيهِ مُزْدَجَرٌ ٤ i

54:ד׳

וכבר באו אליהם הרבה קורות שבכוחן להרתיע, (ד׳)

حِكْمَةٌ بَالِغَةٌ ۖ فَمَا تُغْنِ النُّذُرُ ٥ i

54:ה׳

חכמה נעלה (הקוראן), אך המזהירים לא ישפיעו(על הכופרים). (ה׳)

فَتَوَلَّ عَنْهُمْ ۘ يَوْمَ يَدْعُ الدَّاعِ إِلَىٰ شَيْءٍ نُكُرٍ ٦ i

54:ו׳

לכן סור מעליהם, וחכה ליום שבו יקרא להם הקורא אל המאורע האיום (יום הדין). (ו׳)

خُشَّعًا أَبْصَارُهُمْ يَخْرُجُونَ مِنَ الْأَجْدَاثِ كَأَنَّهُمْ جَرَادٌ مُنْتَشِرٌ ٧ i

54:ז׳

אז יהיו עיניהם עלובות, והם יוצאו מן הקברים כאילו הם היו נחיל של ארבה. (ז׳)

مُهْطِعِينَ إِلَى الدَّاعِ ۖ يَقُولُ الْكَافِرُونَ هَٰذَا يَوْمٌ عَسِرٌ ٨ i

54:ח׳

הם ימהרו אל הקורא. יאמרו הכופרים: “זהו יום נורא קשה”. (ח׳)

كَذَّبَتْ قَبْلَهُمْ قَوْمُ نُوحٍ فَكَذَّبُوا عَبْدَنَا وَقَالُوا مَجْنُونٌ وَازْدُجِرَ ٩ i

54:ט׳

לפניהם כבר כפרו בני עמו של נוח, אשר התכחשו לעברנו ואמרו: “זה משוגע”, ואיימו לגרשו. (ט׳)

فَدَعَا رَبَّهُ أَنِّي مَغْلُوبٌ فَانْتَصِرْ ١٠ i

54:י׳

אז קרא אל ריבונו, ״ הם גוברים עליי, אז חלץ אותי!” (י׳)

فَفَتَحْنَا أَبْوَابَ السَّمَاءِ بِمَاءٍ مُنْهَمِرٍ ١١ i

54:י״א

אז פתחנו את שערי השמים והורדנו את מי המבול, (י״א)

وَفَجَّرْنَا الْأَرْضَ عُيُونًا فَالْتَقَى الْمَاءُ عَلَىٰ أَمْرٍ قَدْ قُدِرَ ١٢ i

54:י״ב

ובקענו את מעיינות התהום, ונפגשו המים כפי שפסקנו. (י״ב)

وَحَمَلْنَاهُ عَلَىٰ ذَاتِ أَلْوَاحٍ وَدُسُرٍ ١٣ i

54:י״ג

ונשאנו אותו על (אונייה) עשויה לוחות ומסמרים, (י״ג)

تَجْرِي بِأَعْيُنِنَا جَزَاءً لِمَنْ كَانَ كُفِرَ ١٤ i

54:י״ד

אשר שסה בהשגחתנו. זה היה הגמול לאשר היה כופר (בשליחות נוח). (י״ד)

وَلَقَدْ تَرَكْنَاهَا آيَةً فَهَلْ مِنْ مُدَّكِرٍ ١٥ i

54:ט״ו

וכבר השארנו אותה כאות, אבל, האם מישהו מפנים את המסר? (ט״ו)

وَلَقَدْ يَسَّرْنَا الْقُرْآنَ لِلذِّكْرِ فَهَلْ مِنْ مُدَّكِرٍ ١٧ i

54:י״ז

וכבר את הקוראן הבהרנו למען יזכרו, אך האם יש מי שייזכר? (י״ז)

كَذَّبَتْ عَادٌ فَكَيْفَ كَانَ عَذَابِي وَنُذُرِ ١٨ i

54:י״ח

בני עאד הכחישו את האזהרות ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרות שלפניו? (י״ח)

إِنَّا أَرْسَلْنَا عَلَيْهِمْ رِيحًا صَرْصَرًا فِي يَوْمِ نَحْسٍ مُسْتَمِرٍّ ١٩ i

54:י״ט

אנו שלחנו עליהם רוח קרה עזה ביום ארור ומקולל מתמשך, (י״ט)

تَنْزِعُ النَّاسَ كَأَنَّهُمْ أَعْجَازُ نَخْلٍ مُنْقَعِرٍ ٢٠ i

54:כ׳

אשר עקרה את האנשים כאילו היו גזעי דקלים נגדעים. (כ׳)

فَكَيْفَ كَانَ عَذَابِي وَنُذُرِ ٢١ i

54:כ״א

ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרות שלפניו? (כ״א)

وَلَقَدْ يَسَّرْنَا الْقُرْآنَ لِلذِّكْرِ فَهَلْ مِنْ مُدَّكِرٍ ٢٢ i

54:כ״ב

וכבר את הקוראן הבהרנו למען ייזכרו, אך האם יש מי שייזכר? (כ״ב)

فَقَالُوا أَبَشَرًا مِنَّا وَاحِدًا نَتَّبِعُهُ إِنَّا إِذًا لَفِي ضَلَالٍ وَسُعُرٍ ٢٤ i

54:כ״ד

ואמרו: “האם נלך בעקבות אחד מאתנו? זו טעות וחוסר דעת. (כ״ד)

أَأُلْقِيَ الذِّكْرُ عَلَيْهِ مِنْ بَيْنِنَا بَلْ هُوَ كَذَّابٌ أَشِرٌ ٢٥ i

54:כ״ה

האם רק לו מכולנו הושרה המסר האלוהי? לא! כי שקרן חצוף הוא.” (כ״ה)

إِنَّا مُرْسِلُو النَّاقَةِ فِتْنَةً لَهُمْ فَارْتَقِبْهُمْ وَاصْطَبِرْ ٢٧ i

54:כ״ז

כי אנו שולחים אליהם את הנאקה להעמידם בניסיון, שים לב להם והתאזר בסבלנות. (כ״ז)

وَنَبِّئْهُمْ أَنَّ الْمَاءَ قِسْمَةٌ بَيْنَهُمْ ۖ كُلُّ شِرْبٍ مُحْتَضَرٌ ٢٨ i

54:כ״ח

ואמור להם, כי המים שבבאר הם לכולם, וכל אחד ישתה בתורו. (כ״ח)

فَنَادَوْا صَاحِبَهُمْ فَتَعَاطَىٰ فَعَقَرَ ٢٩ i

54:כ״ט

אך הם קראו לחברם (המרושע), אשר שחס את הנאקה. (כ״ט)

إِنَّا أَرْسَلْنَا عَلَيْهِمْ صَيْحَةً وَاحِدَةً فَكَانُوا كَهَشِيمِ الْمُحْتَظِرِ ٣١ i

54:ל״א

ולכן הנחתנו עליהם צווחה אחת, ומיד הם נפלו כמו עלים יבשים. (ל״א)

وَلَقَدْ يَسَّرْنَا الْقُرْآنَ لِلذِّكْرِ فَهَلْ مِنْ مُدَّكِرٍ ٣٢ i

54:ל״ב

וכבר את הקוראן הבהרנו למען ייזכרו, אך האם יש מי שייזכר? (ל״ב)

إِنَّا أَرْسَلْنَا عَلَيْهِمْ حَاصِبًا إِلَّا آلَ لُوطٍ ۖ نَجَّيْنَاهُمْ بِسَحَرٍ ٣٤ i

54:ל״ד

ולכן שלחנו בהם סופה סוערת (שהשמידה אותם), אך את משפחת לוט מילטנו עם שחה (ל״ד)

نِعْمَةً مِنْ عِنْدِنَا ۚ كَذَٰلِكَ نَجْزِي مَنْ شَكَرَ ٣٥ i

54:ל״ה

זאת עשינו כחסד מאתנו. כך עמול לאשר מכיר תודה. (ל״ה)

وَلَقَدْ أَنْذَرَهُمْ بَطْشَتَنَا فَتَمَارَوْا بِالنُّذُرِ ٣٦ i

54:ל״ו

וכבר הזהירם (לוט) מבוא מהלומתינו, אך הם לא האמינו לאזהרה. (ל״ו)

وَلَقَدْ رَاوَدُوهُ عَنْ ضَيْفِهِ فَطَمَسْنَا أَعْيُنَهُمْ فَذُوقُوا عَذَابِي وَنُذُرِ ٣٧ i

54:ל״ז

ושידלוהו להסגיר להם את אורחיו (לביצוע זממם בהם), כיבינו את מאור עיניהם, ונאמר להם: “טעמו אפוא את עונשי (ואת מסר) הזהרותיי”. (ל״ז)

وَلَقَدْ صَبَّحَهُمْ بُكْرَةً عَذَابٌ مُسْتَقِرٌّ ٣٨ i

54:ל״ח

וכבר עם בוקר, פגע בהם עונש ממושך, (ל״ח)

وَلَقَدْ يَسَّرْنَا الْقُرْآنَ لِلذِّكْرِ فَهَلْ مِنْ مُدَّكِرٍ ٤٠ i

54:מ׳

וכבר את הקוראן הבהרנו למען יזכרו, אך האם יש מי שייזכר? (מ׳)

كَذَّبُوا بِآيَاتِنَا كُلِّهَا فَأَخَذْنَاهُمْ أَخْذَ عَزِيزٍ مُقْتَدِرٍ ٤٢ i

54:מ״ב

אך הם התכחשו לכל אותותינו, ואז הנחתנו עליהם את מכותיו של העזוז הכול-יכול. (מ״ב)

أَكُفَّارُكُمْ خَيْرٌ مِنْ أُولَٰئِكُمْ أَمْ لَكُمْ بَرَاءَةٌ فِي الزُّبُرِ ٤٣ i

54:מ״ג

האם כופריכם טובים מאלה (שלפניכם), או שמא יש לכם חסינות לפי כתבי הקודש? (מ״ג)

بَلِ السَّاعَةُ مَوْعِدُهُمْ وَالسَّاعَةُ أَدْهَىٰ وَأَمَرُّ ٤٦ i

54:מ״ו

אכן, “השעה” (יום הדין) היא מועדם, ו״השעה” קשה יותר ומרה יותר. (מ״ו)

يَوْمَ يُسْحَبُونَ فِي النَّارِ عَلَىٰ وُجُوهِهِمْ ذُوقُوا مَسَّ سَقَرَ ٤٨ i

54:מ״ח

ביום אשר ייגררו על פניהם אל תוך האש, (יאמר להם): “טעמו את מגע האש הלוהטת של הגיהינום”. (מ״ח)

وَمَا أَمْرُنَا إِلَّا وَاحِدَةٌ كَلَمْحٍ بِالْبَصَرِ ٥٠ i

54:נ׳

ואנו מצווים רק פעם אחת והצו מתגשם כהרף עין (נ׳)

وَلَقَدْ أَهْلَكْنَا أَشْيَاعَكُمْ فَهَلْ مِنْ مُدَّكِرٍ ٥١ i

54:נ״א

וכבר הכחדנו את הדומים לכם, האם יש מי שילמד את המסר? (נ״א)

إِنَّ الْمُتَّقِينَ فِي جَنَّاتٍ وَنَهَرٍ ٥٤ i

54:נ״ד

ואולם היראים (את אללה) יהיו בגני עדן עם נהרות זורמים, (נ״ד)