סורה אל-קלאם (העט) — سُورَةُ القلم

סורת אל-קַלַם - הפרק השישים ושמונה בקוראן, מאשרת את אופיו של הנביא, מזהירה מפני גאווה, ומדגישה את חשיבות הסבלנות.

סורה אל-קלאם (העט) — سُورَةُ القلم

ידוע גם בשם: Nūn (נון), Nūn wa al-Qalam (נון והעט)

إِنَّ رَبَّكَ هُوَ أَعْلَمُ بِمَنْ ضَلَّ عَنْ سَبِيلِهِ وَهُوَ أَعْلَمُ بِالْمُهْتَدِينَ ٧ i

68:ז׳

אכן, ריבונך יודע מי סטה מהדרך, ויודע היטב גם מי מודרך. (ז׳)

إِذَا تُتْلَىٰ عَلَيْهِ آيَاتُنَا قَالَ أَسَاطِيرُ الْأَوَّلِينَ ١٥ i

68:ט״ו

כאשר מוקרא לו אות (משפט מהקוראן), הוא אומר: “אלה בסך הכול מיתוסים של הדורות הקדומים” (ט״ו)

إِنَّا بَلَوْنَاهُمْ كَمَا بَلَوْنَا أَصْحَابَ الْجَنَّةِ إِذْ أَقْسَمُوا لَيَصْرِمُنَّهَا مُصْبِحِينَ ١٧ i

68:י״ז

ניסינו אותם כפי שניסינו את בעלי הגן, שזממו לאסוף את פירותיו לפנות בוקר. (י״ז)

فَطَافَ عَلَيْهَا طَائِفٌ مِنْ رَبِّكَ وَهُمْ نَائِمُونَ ١٩ i

68:י״ט

ואולם בלילה, בהיותם ישנים פגעה בגנם אש אשר ירדה מאללה, (י״ט)

أَنِ اغْدُوا عَلَىٰ حَرْثِكُمْ إِنْ كُنْتُمْ صَارِمِينَ ٢٢ i

68:כ״ב

“השכימו אל הגן אם ברצונכם לקטוף”. (כ״ב)

أَنْ لَا يَدْخُلَنَّهَا الْيَوْمَ عَلَيْكُمْ مِسْكِينٌ ٢٤ i

68:כ״ד

”היום, ודאי לא יבוא לפניכם עני לתוכו(לגן)”, (כ״ד)

فَلَمَّا رَأَوْهَا قَالُوا إِنَّا لَضَالُّونَ ٢٦ i

68:כ״ו

אבל, כאשר הם ראו את הגן, הם זעקו “אבדנו! (כ״ו)

قَالَ أَوْسَطُهُمْ أَلَمْ أَقُلْ لَكُمْ لَوْلَا تُسَبِّحُونَ ٢٨ i

68:כ״ח

החכם שביניהם אמר: “הלא שאלתי אתכם למה לא תשבחו את אללה?” (כ״ח)

قَالُوا سُبْحَانَ رَبِّنَا إِنَّا كُنَّا ظَالِمِينَ ٢٩ i

68:כ״ט

והם אמרו: “השבח לאללה, אכן היינו מקפחים”. (כ״ט)

فَأَقْبَلَ بَعْضُهُمْ عَلَىٰ بَعْضٍ يَتَلَاوَمُونَ ٣٠ i

68:ל׳

לאחר מכן, הם הסיחו האשמות זה בזה, (ל׳)

قَالُوا يَا وَيْلَنَا إِنَّا كُنَّا طَاغِينَ ٣١ i

68:ל״א

ואמרו: ״ אוי ואבוי לנו, כי סטינו מהדרך, (ל״א)

عَسَىٰ رَبُّنَا أَنْ يُبْدِلَنَا خَيْرًا مِنْهَا إِنَّا إِلَىٰ رَبِّنَا رَاغِبُونَ ٣٢ i

68:ל״ב

אולי ריבוננו ייתן לנו טוב יותר מזה. אכן, בריבוננו אנו חפצים”. (ל״ב)

كَذَٰلِكَ الْعَذَابُ ۖ وَلَعَذَابُ الْآخِرَةِ أَكْبَرُ ۚ لَوْ كَانُوا يَعْلَمُونَ ٣٣ i

68:ל״ג

כזה הוא העונש בעולם הזה, אך העונש בעולם הבא גדול יותר, אילו היו יודעים. (ל״ג)

إِنَّ لِلْمُتَّقِينَ عِنْدَ رَبِّهِمْ جَنَّاتِ النَّعِيمِ ٣٤ i

68:ל״ד

אכן, לצדיקים אשר עם אללה מחכים גני העדן. (ל״ד)

أَفَنَجْعَلُ الْمُسْلِمِينَ كَالْمُجْرِمِينَ ٣٥ i

68:ל״ה

האם נתייחס למוסלמים ככופרים מכחישים?! (ל״ה)

أَمْ لَكُمْ أَيْمَانٌ عَلَيْنَا بَالِغَةٌ إِلَىٰ يَوْمِ الْقِيَامَةِ ۙ إِنَّ لَكُمْ لَمَا تَحْكُمُونَ ٣٩ i

68:ל״ט

או שיש לכם אצלנו שבועה מובטחת עד ליום תחיית המתים, שעל פיה אנו נקבל עלינו את כל מה שאתם דורשים על פי שפוטכם? (ל״ט)

أَمْ لَهُمْ شُرَكَاءُ فَلْيَأْتُوا بِشُرَكَائِهِمْ إِنْ كَانُوا صَادِقِينَ ٤١ i

68:מ״א

או שיש להם שותפים? יביאו נא את שותפיהם אם הם צודקים! (מ״א)

يَوْمَ يُكْشَفُ عَنْ سَاقٍ وَيُدْعَوْنَ إِلَى السُّجُودِ فَلَا يَسْتَطِيعُونَ ٤٢ i

68:מ״ב

ביום אשר תיחשף צדק, ויוזמנו להשתחוות אך לא יוכלו. (מ״ב)

خَاشِعَةً أَبْصَارُهُمْ تَرْهَقُهُمْ ذِلَّةٌ ۖ وَقَدْ كَانُوا يُدْعَوْنَ إِلَى السُّجُودِ وَهُمْ سَالِمُونَ ٤٣ i

68:מ״ג

עיניהם יועלבו ויבוזו, בושה תמלא אותם, שהרי הם הוזמנו להשתחוות (לאללה) כאשר הם היו בריאים ושלמים(בעולם הזה). (מ״ג)

فَذَرْنِي وَمَنْ يُكَذِّبُ بِهَٰذَا الْحَدِيثِ ۖ سَنَسْتَدْرِجُهُمْ مِنْ حَيْثُ لَا يَعْلَمُونَ ٤٤ i

68:מ״ד

ובכן, הנח לי לספל במי שמתכחש לאזהרה הזאת. נפיל עליהם עונש מהמקום שממנו הם לא יצפו לו (מ״ד)

أَمْ تَسْأَلُهُمْ أَجْرًا فَهُمْ مِنْ مَغْرَمٍ مُثْقَلُونَ ٤٦ i

68:מ״ו

או שאתה דורש מהם גמול, והחובות מכבידים עליהם? (מ״ו)

أَمْ عِنْدَهُمُ الْغَيْبُ فَهُمْ يَكْتُبُونَ ٤٧ i

68:מ״ז

או שהם יודעים את הסודות הנסתרותם ואותם הם כותבים? (מ״ז)

فَاصْبِرْ لِحُكْمِ رَبِّكَ وَلَا تَكُنْ كَصَاحِبِ الْحُوتِ إِذْ نَادَىٰ وَهُوَ مَكْظُومٌ ٤٨ i

68:מ״ח

לכן, חכה בסבלנות לה הלסת ריבונך, ואל תהיה כמו זה (הנביא יונה) שהיה בתוך הלווייתן כאשר ריבונו קרא אליו בזמן שהוא היה כועס. (מ״ח)

لَوْلَا أَنْ تَدَارَكَهُ نِعْمَةٌ مِنْ رَبِّهِ لَنُبِذَ بِالْعَرَاءِ وَهُوَ مَذْمُومٌ ٤٩ i

68:מ״ט

אם לא היו מגיעים אליו הרחמים של ריבונו, הוא היה מוטל אל היבשה החשופה בבושה, (מ״ט)

فَاجْتَبَاهُ رَبُّهُ فَجَعَلَهُ مِنَ الصَّالِحِينَ ٥٠ i

68:נ׳

אך ריבונו בחר בו, ועשה אותו לאחד מהצדיקים (נ׳)

وَإِنْ يَكَادُ الَّذِينَ كَفَرُوا لَيُزْلِقُونَكَ بِأَبْصَارِهِمْ لَمَّا سَمِعُوا الذِّكْرَ وَيَقُولُونَ إِنَّهُ لَمَجْنُونٌ ٥١ i

68:נ״א

הכופרים כמעט גרמו לך למעוד דרך מבטם, כאשר הם שמעו את הקוראן, ואמרו: “הוא אינו שפוי”. (נ״א)

وَمَا هُوَ إِلَّا ذِكْرٌ لِلْعَالَمِينَ ٥٢ i

68:נ״ב

אך, אין זו זולת אזהרה (נצחית) לכל העולמים! (נ״ב)