סורה אל-חאקּה (המציאות) — سُورَةُ الحاقة
الْحَاقَّةُ i
רגע הצדק! (א׳)
مَا الْحَاقَّةُ i
מה הוא רגע הצדק? (ב׳)
وَمَا أَدْرَاكَ مَا الْحَاقَّةُ i
ומהו מכלול ידיעתך על רגע הצדק? (ג׳)
كَذَّبَتْ ثَمُودُ وَعَادٌ بِالْقَارِعَةِ i
(העמים) ת'מוד ועאד לא האמינו במהלומה הכואבת (יום הדין). (ד׳)
فَأَمَّا ثَمُودُ فَأُهْلِكُوا بِالطَّاغِيَةِ i
באשר לת'מוד, הם הוכחדו על ידי המהלומה העוצמתית, (ה׳)
وَأَمَّا عَادٌ فَأُهْلِكُوا بِرِيحٍ صَرْصَرٍ عَاتِيَةٍ i
ועאד הוכחדו ברוח אלימה והרסנית, (ו׳)
سَخَّرَهَا عَلَيْهِمْ سَبْعَ لَيَالٍ وَثَمَانِيَةَ أَيَّامٍ حُسُومًا فَتَرَى الْقَوْمَ فِيهَا صَرْعَىٰ كَأَنَّهُمْ أَعْجَازُ نَخْلٍ خَاوِيَةٍ i
אותה שלח עליהם אללה במשך שבעה לילות ושמונה ימים רצופים, ואז יכולת לראות את בני האדם מוטלים מתים כמו גזעי דקלים עקורים וחלולים, (ז׳)
فَهَلْ تَرَىٰ لَهُمْ مِنْ بَاقِيَةٍ i
והאם ראית שנשאר מהם משהו? (ח׳)
وَجَاءَ فِرْعَوْنُ وَمَنْ قَبْلَهُ وَالْمُؤْتَفِكَاتُ بِالْخَاطِئَةِ i
וגם חטאו פרעה ואלה שלפניו וגם הערים שהתהפכו (ט׳)
فَعَصَوْا رَسُولَ رَبِّهِمْ فَأَخَذَهُمْ أَخْذَةً رَابِيَةً i
הם כפרו כשליחו של אללה, והוא הנחית עליהם מהלומה קטלנית. (י׳)
إِنَّا لَمَّا طَغَى الْمَاءُ حَمَلْنَاكُمْ فِي الْجَارِيَةِ i
כאשר העולם הוצף במים, השטנו אתכם בתיבה הבטוחה, (י״א)
لِنَجْعَلَهَا لَكُمْ تَذْكِرَةً وَتَعِيَهَا أُذُنٌ وَاعِيَةٌ i
כדי שזה יהיה לכם תזכורת, וכדי שאלה אשר בינה להם יבינו. (י״ב)
فَإِذَا نُفِخَ فِي الصُّورِ نَفْخَةٌ وَاحِدَةٌ i
וכאשר תישמע תקיעה אחת של השופר, (י״ג)
وَحُمِلَتِ الْأَرْضُ وَالْجِبَالُ فَدُكَّتَا دَكَّةً وَاحِدَةً i
והארץ וההרים ייעקרו וישתטחו במכה אחת, (י״ד)
فَيَوْمَئِذٍ وَقَعَتِ الْوَاقِعَةُ i
באותו היום יקרה אשר יקרה. (ט״ו)
وَانْشَقَّتِ السَّمَاءُ فَهِيَ يَوْمَئِذٍ وَاهِيَةٌ i
ביום ההוא ייבקעו השמים ויתרופפו, (ט״ז)
وَالْمَلَكُ عَلَىٰ أَرْجَائِهَا ۚ وَيَحْمِلُ عَرْشَ رَبِّكَ فَوْقَهُمْ يَوْمَئِذٍ ثَمَانِيَةٌ i
והמלאכים יתייצבו בקצותיהם, שמונה יישאו את כס המלכות של ריבונך מעליהם (י״ז)
يَوْمَئِذٍ تُعْرَضُونَ لَا تَخْفَىٰ مِنْكُمْ خَافِيَةٌ i
ביום ההוא תועמדו לדין, ושום דבר אשר הסתרתם לא יישאר נסתר. (י״ח)
فَأَمَّا مَنْ أُوتِيَ كِتَابَهُ بِيَمِينِهِ فَيَقُولُ هَاؤُمُ اقْرَءُوا كِتَابِيَهْ i
זה אשר יינתן לו ספר רישום מעשיו בידו הימנית, הוא יגיד “הנה לכם, קראו את ספרי, (י״ט)
إِنِّي ظَنَنْتُ أَنِّي مُلَاقٍ حِسَابِيَهْ i
כי ידעתי שעליי לתת דין וחשבון ”. (כ׳)
فَهُوَ فِي عِيشَةٍ رَاضِيَةٍ i
ואכן הוא יתענג בחיים המענגים (כ״א)
فِي جَنَّةٍ عَالِيَةٍ i
בגן העליון, (כ״ב)
قُطُوفُهَا دَانِيَةٌ i
שפירותיו מרובים וקרובים, (כ״ג)
كُلُوا وَاشْرَبُوا هَنِيئًا بِمَا أَسْلَفْتُمْ فِي الْأَيَّامِ الْخَالِيَةِ i
(ויאמר להם אללה): “אכלו ושתו והתענגו, מפני שנהגתם לעשות טוב בימים שעברו”. (כ״ד)
وَأَمَّا مَنْ أُوتِيَ كِتَابَهُ بِشِمَالِهِ فَيَقُولُ يَا لَيْتَنِي لَمْ أُوتَ كِتَابِيَهْ i
ואולם, זה אשר יימסר לו ספר הרישום שלו בשמאלו, יאמר לי הלוואי ולא ניתן לי הספר, (כ״ה)
وَلَمْ أَدْرِ مَا حِسَابِيَهْ i
ולא הייתי יודע מה חשבוני, (כ״ו)
يَا لَيْتَهَا كَانَتِ الْقَاضِيَةَ i
לו רק היה מותי גם סופי. (כ״ז)
مَا أَغْنَىٰ عَنِّي مَالِيَهْ ۜ i
רכושי לא עזר לי, (כ״ח)
هَلَكَ عَنِّي سُلْطَانِيَهْ i
ואבדה סמכותי” (כ״ט)
خُذُوهُ فَغُلُّوهُ i
(אז יגיד אללה): “תפסוהו וכבלוהו, (ל׳)
ثُمَّ الْجَحِيمَ صَلُّوهُ i
בשאול תשרפוהו! (ל״א)
ثُمَّ فِي سِلْسِلَةٍ ذَرْعُهَا سَبْعُونَ ذِرَاعًا فَاسْلُكُوهُ i
וכבלו אותו בשלשלת שאורכה שבעים אמה. (ל״ב)
إِنَّهُ كَانَ لَا يُؤْمِنُ بِاللَّهِ الْعَظِيمِ i
כי לא האמין באללה האדיר, (ל״ג)
وَلَا يَحُضُّ عَلَىٰ طَعَامِ الْمِسْكِينِ i
ולא נחלץ להאכיל את המסכן (ל״ד)
فَلَيْسَ لَهُ الْيَوْمَ هَاهُنَا حَمِيمٌ i
לפיכך אין לו כאן היום חבר קרוב (שיעזור לו). (ל״ה)
وَلَا طَعَامٌ إِلَّا مِنْ غِسْلِينٍ i
ולא יהיה לו מזון מלבד מוגלה! (ל״ו)
لَا يَأْكُلُهُ إِلَّا الْخَاطِئُونَ i
שהיא המאכל המיועד לחוטאים! (ל״ז)
فَلَا أُقْسِمُ بِمَا تُبْصِرُونَ i
(אללה אומר): “נשבע אני במה שאתם רואים, (ל״ח)
وَمَا لَا تُبْصِرُونَ i
ובמה שאינכם רואים, (ל״ט)
إِنَّهُ لَقَوْلُ رَسُولٍ كَرِيمٍ i
זהו אכן דברו של שליח אציל (אמין), (מ׳)
وَمَا هُوَ بِقَوْلِ شَاعِرٍ ۚ قَلِيلًا مَا تُؤْمِنُونَ i
לא דבר של משורר. מעט אלה המאמינים! (מ״א)
وَلَا بِقَوْلِ كَاهِنٍ ۚ قَلِيلًا مَا تَذَكَّرُونَ i
ולא דברו של קוסם, מה קצר הוא זיכרונכם! (מ״ב)
تَنْزِيلٌ مِنْ رَبِّ الْعَالَمِينَ i
(זה) השראת צדק מריבון העולמים! (מ״ג)
وَلَوْ تَقَوَّلَ عَلَيْنَا بَعْضَ الْأَقَاوِيلِ i
אילו היה בודה, בשמנו, אפילו דבר אחד, (מ״ד)
لَأَخَذْنَا مِنْهُ بِالْيَمِينِ i
היינו אוחזים בו ביד ימיו (מ״ה)
ثُمَّ لَقَطَعْنَا مِنْهُ الْوَتِينَ i
והיינו עוקרים את עורק ליבו, (מ״ו)
فَمَا مِنْكُمْ مِنْ أَحَدٍ عَنْهُ حَاجِزِينَ i
ולא יוכל איש מכם למנוע בעדנו מלהגיע אליו. (מ״ז)
وَإِنَّهُ لَتَذْكِرَةٌ لِلْمُتَّقِينَ i
זהו סימן תזכורת ליראים. (מ״ח)
وَإِنَّا لَنَعْلَمُ أَنَّ مِنْكُمْ مُكَذِّبِينَ i
ואנחנו יודעים כי יש בקרבכם מתכחשים. (מ״ט)
وَإِنَّهُ لَحَسْرَةٌ عَلَى الْكَافِرِينَ i
אך יגון הוא לכופרים, (נ׳)
وَإِنَّهُ لَحَقُّ الْيَقِينِ i
והוא הצדק המוחלטת. (נ״א)
فَسَبِّحْ بِاسْمِ رَبِّكَ الْعَظِيمِ i
על כן, הלל את שם ריבונך האדיר. (נ״ב)