אמור “וכי מי אסר את הלבוש הנקי והיפה והמזון הטעים והמורשה אשר העניק (אללה) לעבדיו?” אמור “הם מורשים לאשר האמינו בעולם הזה, ורק אשר האמינו יהיו זכאים לזה ביום תחיית-המתים.” כך אנו מבהירים את האותות לאנשים אשר יודעים. (ל״ב)
תפסיר
32 אמור, הו שליח, לעובדי האלילים האוסרים את מה שהתיר אללה מן הלבוש והמזון: מי אסר עליכם ללבוש בגדים לנוי, ומי אסר עליכם לאכול מן הטובים שסיפק לכם אללה למאכל ולמשתה? אמור להם: הדברים הטובים הללו – למאכל, למשקה וללבוש – הם בעולם הזה עבור המאמינים, אף שאחרים שותפים עמם בהם בעולם הזה; ואילו ביום הדין יהיו הם מיוחדים למאמינים בלבד, כי הכופרים נאסרה עליהם הכניסה לגן עדן. כך מבהיר אללה את אותותיו ופסוקיו לאנשים המתבוננים, כי הם המפיקים מהם תועלת.