סורה אל-קיאמה (התחייה) — سُورَةُ القيامة
لَا أُقْسِمُ بِيَوْمِ الْقِيَامَةِ i
75:א׳אני נשבע ביום תחיית-המתים! (א׳)
وَلَا أُقْسِمُ بِالنَّفْسِ اللَّوَّامَةِ i
75:ב׳ואני נשבע בנפש הנוזפת בעצמה! (ב׳)
أَيَحْسَبُ الْإِنْسَانُ أَلَّنْ نَجْمَعَ عِظَامَهُ i
75:ג׳החושב האדם כי לא נוכל לחבר את עצמותיו! (ג׳)
بَلَىٰ قَادِرِينَ عَلَىٰ أَنْ نُسَوِّيَ بَنَانَهُ i
75:ד׳אכן כן! יכולים אנו לעצב מחדש את פרקי אצבעותיו! (ד׳)
بَلْ يُرِيدُ الْإِنْسَانُ لِيَفْجُرَ أَمَامَهُ i
75:ה׳ואולם האדם מתעקש וממשיך להכחיש, (ה׳)
يَسْأَلُ أَيَّانَ يَوْمُ الْقِيَامَةِ i
75:ו׳ושואל, מתי יום תחיית-המתים? (ו׳)
فَإِذَا بَرِقَ الْبَصَرُ i
75:ז׳אך, כאשר יקפא המבט בתדהמה, (ז׳)
وَخَسَفَ الْقَمَرُ i
75:ח׳והירח יאבד את אורו (ח׳)
وَجُمِعَ الشَّمْسُ وَالْقَمَرُ i
75:ט׳ויתקבצו השמש והירח. (ט׳)
يَقُولُ الْإِنْسَانُ يَوْمَئِذٍ أَيْنَ الْمَفَرُّ i
75:י׳ויאמרו בני האדם ביום ההוא: “איפה דרך המילוט?!” (י׳)
كَلَّا لَا وَزَرَ i
75:י״אאך, לא תהיה שום דרך מילוט עבורם! (י״א)
إِلَىٰ رَبِّكَ يَوْمَئِذٍ الْمُسْتَقَرُّ i
75:י״בכי, רק אצל ריבונך ביום ההוא יהיה המחסה! (י״ב)
يُنَبَّأُ الْإِنْسَانُ يَوْمَئِذٍ بِمَا قَدَّمَ وَأَخَّرَ i
75:י״גייאמר לאדם ביום ההוא את מה שהקדים לעשות ואת מה שאיחר לעשות. (י״ג)
بَلِ الْإِنْسَانُ عَلَىٰ نَفْسِهِ بَصِيرَةٌ i
75:י״דאכן, האדם יעיד ביום ההוא על עצמו, (י״ד)
وَلَوْ أَلْقَىٰ مَعَاذِيرَهُ i
75:ט״ואפילו אם ישמיע את תירוציו. (ט״ו)
لَا تُحَرِّكْ بِهِ لِسَانَكَ لِتَعْجَلَ بِهِ i
75:ט״זאל תיחפז לקרוא אותו (את הקוראן), (ט״ז)
إِنَّ عَلَيْنَا جَمْعَهُ وَقُرْآنَهُ i
75:י״זשאכן, אנחנו בעצמנו מופקדים על הקריאה שלו. (י״ז)
فَإِذَا قَرَأْنَاهُ فَاتَّبِعْ قُرْآنَهُ i
75:י״חאך, כאשר אנו מקריאים אותו (דרך גבריאל המלאך), עקוב אחר קריאתו. (י״ח)
ثُمَّ إِنَّ عَلَيْنَا بَيَانَهُ i
75:י״טולאחר כל (לאחר קריאתו) זה יהיה תפקידנו לבאר לך את המשמעות שלו (י״ט)
كَلَّا بَلْ تُحِبُّونَ الْعَاجِلَةَ i
75:כ׳אכן, אתם אוהבים את הרווח המידי (את העולם הזה) (כ׳)
وَتَذَرُونَ الْآخِرَةَ i
75:כ״אומזניחים את העולם הבא. (כ״א)
وُجُوهٌ يَوْمَئِذٍ نَاضِرَةٌ i
75:כ״ביהיו פנים זוהרות, (כ״ב)
إِلَىٰ رَبِّهَا نَاظِرَةٌ i
75:כ״גאשר מביטות אל ריבונו (כ״ג)
وَوُجُوهٌ يَوْمَئِذٍ بَاسِرَةٌ i
75:כ״דופנים ביום ההוא חשוכות, (כ״ד)
تَظُنُّ أَنْ يُفْعَلَ بِهَا فَاقِرَةٌ i
75:כ״ההפוחדות ממהלומה מוחצת. (כ״ה)
كَلَّا إِذَا بَلَغَتِ التَّرَاقِيَ i
75:כ״וכאשר תגיע הנשמה עד הגרון, (כ״ו)
وَقِيلَ مَنْ ۜ رَاقٍ i
75:כ״זויאמרו (האנשים): “יש קוסם שירפא אותו?” (כ״ז)
وَظَنَّ أَنَّهُ الْفِرَاقُ i
75:כ״חוייווכח (הגוסס) כי זו היא ההיפרדות, (כ״ח)
وَالْتَفَّتِ السَّاقُ بِالسَّاقِ i
75:כ״טוהרגליים יוצמדו זו אל זו. (כ״ט)
إِلَىٰ رَبِّكَ يَوْمَئِذٍ الْمَسَاقُ i
75:ל׳אל ריבונך הוא יתקדם ביום ההוא! (ל׳)
فَلَا صَدَّقَ وَلَا صَلَّىٰ i
75:ל״אהוא לא האמין ולא התפלל, (ל״א)
وَلَٰكِنْ كَذَّبَ وَتَوَلَّىٰ i
75:ל״ברק התכחש והפנה את גבו, (ל״ב)
ثُمَّ ذَهَبَ إِلَىٰ أَهْلِهِ يَتَمَطَّىٰ i
75:ל״גוהיה חוזר אל חבריו ביוהרה. (ל״ג)
أَوْلَىٰ لَكَ فَأَوْلَىٰ i
75:ל״דאוי ואבוי לך! (ל״ד)
ثُمَّ أَوْلَىٰ لَكَ فَأَوْلَىٰ i
75:ל״הושוב, אוי ואבוי לך! (ל״ה)
أَيَحْسَبُ الْإِنْسَانُ أَنْ يُتْرَكَ سُدًى i
75:ל״והחושב האדם כי נעזוב אותו סתם (בלי מסרה)? (ל״ו)
أَلَمْ يَكُ نُطْفَةً مِنْ مَنِيٍّ يُمْنَىٰ i
75:ל״זהלא היה רק טיפה, (ל״ז)
ثُمَّ كَانَ عَلَقَةً فَخَلَقَ فَسَوَّىٰ i
75:ל״חואחו כן היה דם מעובה, וכן בוא אותו ועיצבו, (ל״ח)
فَجَعَلَ مِنْهُ الزَّوْجَيْنِ الذَّكَرَ وَالْأُنْثَىٰ i
75:ל״טועשה ממנה את שני המינים הזכר והנקבה. (ל״ט)
أَلَيْسَ ذَٰلِكَ بِقَادِرٍ عَلَىٰ أَنْ يُحْيِيَ الْمَوْتَىٰ i
75:מ׳האם הוא (אללה הבורא) אינו יכול להחיות את המתים? בשם אללה הרחמן הרחום (מ׳)