סורה עבאס (הוא הזעיף פניו) — سُورَةُ عبس
عَبَسَ وَتَوَلَّىٰ i
80:א׳קמט את מצחו והפנה את גבו, (א׳)
أَنْ جَاءَهُ الْأَعْمَىٰ i
80:ב׳כאשר בא לקראתו העיוור, (ב׳)
وَمَا يُدْرِيكَ لَعَلَّهُ يَزَّكَّىٰ i
80:ג׳אבל, כיצד תוכל לדעת אם הוא בא להיטהר, (ג׳)
أَوْ يَذَّكَّرُ فَتَنْفَعَهُ الذِّكْرَىٰ i
80:ד׳או שמא יהרהר בהזהרה ויפיק תועלת ממנה, (ד׳)
أَمَّا مَنِ اسْتَغْنَىٰ i
80:ה׳אולם, אל זה שחושב את עצמו עשיר, (ה׳)
فَأَنْتَ لَهُ تَصَدَّىٰ i
80:ו׳אליו אתה פונה בהתלהבות. (ו׳)
وَمَا عَلَيْكَ أَلَّا يَزَّكَّىٰ i
80:ז׳אף שהאשמה היא לא עליך אם הוא לא ייטהר. (ז׳)
وَأَمَّا مَنْ جَاءَكَ يَسْعَىٰ i
80:ח׳אך את זה אשר מגיע אליך בהתלהבות, (ח׳)
وَهُوَ يَخْشَىٰ i
80:ט׳והוא חרד מאללה, (ט׳)
فَأَنْتَ عَنْهُ تَلَهَّىٰ i
80:י׳אותו אתה מזניח. (י׳)
كَلَّا إِنَّهَا تَذْكِرَةٌ i
80:י״אאכן! זה דברי תוכחה ואזהרה, (י״א)
فَمَنْ شَاءَ ذَكَرَهُ i
80:י״בומי שרוצה, נאפשר לו לזכור. (י״ב)
فِي صُحُفٍ مُكَرَّمَةٍ i
80:י״גזה ירד על עמודים שטופי כבוד, (י״ג)
مَرْفُوعَةٍ مُطَهَّرَةٍ i
80:י״ד(עמודים) נעלים ומטוהרים. (י״ד)
بِأَيْدِي سَفَرَةٍ i
80:ט״ו(אשר טוהרו) בידי הסופרים החכמים (מלאכים), (ט״ו)
كِرَامٍ بَرَرَةٍ i
80:ט״זהנעלים והמטוהרים. (ט״ז)
قُتِلَ الْإِنْسَانُ مَا أَكْفَرَهُ i
80:י״זאבוי לאדם! הוא כל כך כפוי טובה! (י״ז)
مِنْ أَيِّ شَيْءٍ خَلَقَهُ i
80:י״חממה אללה ברא אותו? (י״ח)
مِنْ نُطْفَةٍ خَلَقَهُ فَقَدَّرَهُ i
80:י״טהוא ברא אותו מטיפה! הוא ברא ועיצב אותו, (י״ט)
ثُمَّ السَّبِيلَ يَسَّرَهُ i
80:כ׳ועושה עבורו את הדרך קלה מאוד, (כ׳)
ثُمَّ أَمَاتَهُ فَأَقْبَرَهُ i
80:כ״אואחר כך ממית אותו וגורם לו להיקבר. (כ״א)
ثُمَّ إِذَا شَاءَ أَنْشَرَهُ i
80:כ״בוכאשר הוא ירצה, הוא יקים אותו לתחייה. (כ״ב)
كَلَّا لَمَّا يَقْضِ مَا أَمَرَهُ i
80:כ״גאך האדם מסרב לעשות את המוטל עליו. (כ״ג)
فَلْيَنْظُرِ الْإِنْسَانُ إِلَىٰ طَعَامِهِ i
80:כ״דהאדם צריך להתבונן באוכל שלו. (כ״ד)
أَنَّا صَبَبْنَا الْمَاءَ صَبًّا i
80:כ״האנחנו גורמים לגשם לשטוף את האדמה. (כ״ה)
ثُمَّ شَقَقْنَا الْأَرْضَ شَقًّا i
80:כ״ואחרי כן אנו מבקעים את האדמה, (כ״ו)
فَأَنْبَتْنَا فِيهَا حَبًّا i
80:כ״זוגורמים לתבואה לצמוח מתוכה, (כ״ז)
وَعِنَبًا وَقَضْبًا i
80:כ״חואת הענבים ואת הירקות, (כ״ח)
وَزَيْتُونًا وَنَخْلًا i
80:כ״טועצי זיתים ועצי דקל, (כ״ט)
وَحَدَائِقَ غُلْبًا i
80:ל׳וגנים אשר בהם נובטת הצמחייה, (ל׳)
وَفَاكِهَةً وَأَبًّا i
80:ל״אופירות ומדשאות, (ל״א)
مَتَاعًا لَكُمْ وَلِأَنْعَامِكُمْ i
80:ל״באשר מספקים (מזון) לכם ולמרעכם, (ל״ב)
فَإِذَا جَاءَتِ الصَّاخَّةُ i
80:ל״גאך כאשר יושמע הקול מחריש האוזניים (קול השופר), (ל״ג)
يَوْمَ يَفِرُّ الْمَرْءُ مِنْ أَخِيهِ i
80:ל״דביום ההוא יברח האדם אפילו מאחיו, (ל״ד)
وَأُمِّهِ وَأَبِيهِ i
80:ל״הומאבא שלו ומאימא שלו, (ל״ה)
وَصَاحِبَتِهِ وَبَنِيهِ i
80:ל״וומאשתו ומהבנים שלו, (ל״ו)
لِكُلِّ امْرِئٍ مِنْهُمْ يَوْمَئِذٍ شَأْنٌ يُغْنِيهِ i
80:ל״זביום ההוא יהיה לכל אחד מספיק דאגות משל עצמו. (ל״ז)
وُجُوهٌ يَوْمَئِذٍ مُسْفِرَةٌ i
80:ל״חביום ההוא יהיו גם פנים קורנות (ל״ח)
ضَاحِكَةٌ مُسْتَبْشِرَةٌ i
80:ל״טצוחקות וצוהלות, (ל״ט)
وَوُجُوهٌ يَوْمَئِذٍ عَلَيْهَا غَبَرَةٌ i
80:מ׳אך גם פנים אשר יהיו מכוסות באבק (מ׳)
تَرْهَقُهَا قَتَرَةٌ i
80:מ״אומוחשכות באפלה (מ״א)
أُولَٰئِكَ هُمُ الْكَفَرَةُ الْفَجَرَةُ i
80:מ״באלו יהיה אלה שכפרו באמת והתמידו בחטאים. (מ״ב)