סורה אל-מותאפיפין (המזייפים) — سُورَةُ المطففين

סורת אל-מֻתַאֲפִפִין - הפרק השמונים ושלושה בקוראן, מזהירה מפני חוסר יושר במסחר ומדגישה את ההבדל בין צדיקים לרשעים.

סורה אל-מותאפיפין (המזייפים) — سُورَةُ المطففين

ידוע גם בשם: Wayl li al-Muṭaffifīn (אוי למרמים), al-Taṭfīf (רמאות)

الَّذِينَ إِذَا اكْتَالُوا عَلَى النَّاسِ يَسْتَوْفُونَ ٢ i

83:ב׳

שעבור עצמם הם דורשים מאחרים את מלוא המשקל והמידה, (ב׳)

وَإِذَا كَالُوهُمْ أَوْ وَزَنُوهُمْ يُخْسِرُونَ ٣ i

83:ג׳

אך, כאשר הם נותנים לאחרים לפי משקל או מידה, הם מפחיתים. (ג׳)

أَلَا يَظُنُّ أُولَٰئِكَ أَنَّهُمْ مَبْعُوثُونَ ٤ i

83:ד׳

האם האנשים הללו אינם מבינים שהם יקומו לתחיה? (ד׳)

يَوْمَ يَقُومُ النَّاسُ لِرَبِّ الْعَالَمِينَ ٦ i

83:ו׳

היום אשר בו יעמדו בני האדם לפני ריבון העולמים, (ו׳)

كَلَّا إِنَّ كِتَابَ الْفُجَّارِ لَفِي سِجِّينٍ ٧ i

83:ז׳

אכן! אך התיעוד של הרשעים הוא בסיג'ין, (ז׳)

وَمَا يُكَذِّبُ بِهِ إِلَّا كُلُّ مُعْتَدٍ أَثِيمٍ ١٢ i

83:י״ב

ולא יתכחש בזה מישהו מלבד כופר רשע ומרושע. (י״ב)

إِذَا تُتْلَىٰ عَلَيْهِ آيَاتُنَا قَالَ أَسَاطِيرُ الْأَوَّلِينَ ١٣ i

83:י״ג

כאשר דברי אללה מועברים אליו, הוא אומר: “אלו אגדות ישנות!” (י״ג)

كَلَّا ۖ بَلْ ۜ رَانَ عَلَىٰ قُلُوبِهِمْ مَا كَانُوا يَكْسِبُونَ ١٤ i

83:י״ד

לחלוטין לא! מעשיהם המרושעים אופפים את ליבם! (י״ד)

كَلَّا إِنَّهُمْ عَنْ رَبِّهِمْ يَوْمَئِذٍ لَمَحْجُوبُونَ ١٥ i

83:ט״ו

אכן! ביום ההוא, יוצב חוצץ בינם לבין ריבונם, (ט״ו)

ثُمَّ يُقَالُ هَٰذَا الَّذِي كُنْتُمْ بِهِ تُكَذِّبُونَ ١٧ i

83:י״ז

ולאחר מכן, יגידו להם: “זה הדבר אשר בו כפרתם”. (י״ז)

كَلَّا إِنَّ كِتَابَ الْأَبْرَارِ لَفِي عِلِّيِّينَ ١٨ i

83:י״ח

אך לעומת זאת, התיעוד של מעשי הצדיקים שמור במרומים (“עיליין”). (י״ח)

تَعْرِفُ فِي وُجُوهِهِمْ نَضْرَةَ النَّعِيمِ ٢٤ i

83:כ״ד

תמצא על פניהם את קרינתו של האושר העילאי. (כ״ד)

خِتَامُهُ مِسْكٌ ۚ وَفِي ذَٰلِكَ فَلْيَتَنَافَسِ الْمُتَنَافِسُونَ ٢٦ i

83:כ״ו

החותם יהיה עשוי ממאסק, כי זה מעניק את ההשתוקקות למשתוקקים. (כ״ו)

إِنَّ الَّذِينَ أَجْرَمُوا كَانُوا مِنَ الَّذِينَ آمَنُوا يَضْحَكُونَ ٢٩ i

83:כ״ט

אכן, הכופרים המתכחשים נהגו לצחוק על המאמינים (כ״ט)

وَإِذَا مَرُّوا بِهِمْ يَتَغَامَزُونَ ٣٠ i

83:ל׳

וכאשר הם היו חולפים על פניהם, הם היו קורצים עין זה לזה (בזלזול), (ל׳)

وَإِذَا انْقَلَبُوا إِلَىٰ أَهْلِهِمُ انْقَلَبُوا فَكِهِينَ ٣١ i

83:ל״א

וכאשר הם היו חוזרים אל בתיהם, הם נהגו לרכל עליהם. (ל״א)

وَإِذَا رَأَوْهُمْ قَالُوا إِنَّ هَٰؤُلَاءِ لَضَالُّونَ ٣٢ i

83:ל״ב

וכאשר הם היו רואים אותם, הם היו אומרים בזלזול “אלה בוודאי תעו בדרך”. (ל״ב)

فَالْيَوْمَ الَّذِينَ آمَنُوا مِنَ الْكُفَّارِ يَضْحَكُونَ ٣٤ i

83:ל״ד

לכן היום, המאמינים יצחקו על אלו שכפרו. (ל״ד)

عَلَى الْأَرَائِكِ يَنْظُرُونَ ٣٥ i

83:ל״ה

על מושבים נוחים הם יושבים ומביטים מסביב, כדי לראות, (ל״ה)

هَلْ ثُوِّبَ الْكُفَّارُ مَا كَانُوا يَفْعَلُونَ ٣٦ i

83:ל״ו

האם אלו שכפרו בצדק קיבלו את מה שראויים לו בגלל מעשיהם? (ל״ו)