סורה אל-פג'ר (השחר) — سُورَةُ الفجر
وَالْفَجْرِ i
89:א׳(שבועה) והשחר, (א׳)
وَلَيَالٍ عَشْرٍ i
89:ב׳ובעשרת הלילות, (ב׳)
وَالشَّفْعِ وَالْوَتْرِ i
89:ג׳ובזוג וביחיד, (ג׳)
وَاللَّيْلِ إِذَا يَسْرِ i
89:ד׳ובלילה החולף, (ד׳)
هَلْ فِي ذَٰلِكَ قَسَمٌ لِذِي حِجْرٍ i
89:ה׳האם אין בזה שבועה מספקת עבור הנבון? (ה׳)
أَلَمْ تَرَ كَيْفَ فَعَلَ رَبُّكَ بِعَادٍ i
89:ו׳האם לא ראית איך נהג ריבונך ב(אנשי) עאד?! (ו׳)
إِرَمَ ذَاتِ الْعِمَادِ i
89:ז׳ובאנשי אירם, בעלת הבניינים הגבוהים?! (ז׳)
الَّتِي لَمْ يُخْلَقْ مِثْلُهَا فِي الْبِلَادِ i
89:ח׳אשר לא נוצר כמוה על פני האדמה? (ח׳)
وَثَمُودَ الَّذِينَ جَابُوا الصَّخْرَ بِالْوَادِ i
89:ט׳ובשבט ת'מוד, אשר חצבו בסלעים שבנחל? (ט׳)
وَفِرْعَوْنَ ذِي الْأَوْتَادِ i
89:י׳ובפרעה בעל היתדות (לעינוי)?! (י׳)
الَّذِينَ طَغَوْا فِي الْبِلَادِ i
89:י״א(כל אלו) אשר גדשו פשעים עלי אדמות, (י״א)
فَأَكْثَرُوا فِيهَا الْفَسَادَ i
89:י״בוהפריזו במעשי שחיתות בהן! (י״ב)
فَصَبَّ عَلَيْهِمْ رَبُّكَ سَوْطَ عَذَابٍ i
89:י״גלכן, אדונך הנחית עליהם את העונש הצורב! (י״ג)
إِنَّ رَبَّكَ لَبِالْمِرْصَادِ i
89:י״דכי אכן, ריבונך אורב! (י״ד)
فَأَمَّا الْإِنْسَانُ إِذَا مَا ابْتَلَاهُ رَبُّهُ فَأَكْرَمَهُ وَنَعَّمَهُ فَيَقُولُ رَبِّي أَكْرَمَنِ i
89:ט״וובאשר לבני האדם, אם ריבונו ינסה אותו בשפע של כבוד וחסד, יאמר: “ריבוני העניק לי כבוד.” (ט״ו)
وَأَمَّا إِذَا مَا ابْتَلَاهُ فَقَدَرَ عَلَيْهِ رِزْقَهُ فَيَقُولُ رَبِّي أَهَانَنِ i
89:ט״זאך, אם ריבונו יבחן אותו ויגביל את מחייתו, הוא יאמר: “ריבוני ביזה אותי”. (ט״ז)
كَلَّا ۖ بَلْ لَا تُكْرِمُونَ الْيَتِيمَ i
89:י״זלא ולא! אכן, אינכם נותנים בטוב עין ליתום, (י״ז)
وَلَا تَحَاضُّونَ عَلَىٰ طَعَامِ الْمِسْكِينِ i
89:י״חואינכם מעודדים ודואגים להאכיל את הדל, (י״ח)
وَتَأْكُلُونَ التُّرَاثَ أَكْلًا لَمًّا i
89:י״טומצרפים לחלקכם בירושה גם את חלקם של אחרים. (י״ט)
وَتُحِبُّونَ الْمَالَ حُبًّا جَمًّا i
89:כ׳ואוהבים את הכסף אהבה אדירה. (כ׳)
كَلَّا إِذَا دُكَّتِ الْأَرْضُ دَكًّا دَكًّا i
89:כ״אלא ולא! כאשר העולם ייחרב עד היסוד. (כ״א)
وَجَاءَ رَبُّكَ وَالْمَلَكُ صَفًّا صَفًّا i
89:כ״בוכאשר ריבונך יבוא עם המלאכים, שיעמדו לפניו בשורות. (כ״ב)
وَجِيءَ يَوْمَئِذٍ بِجَهَنَّمَ ۚ يَوْمَئِذٍ يَتَذَكَّرُ الْإِنْسَانُ وَأَنَّىٰ لَهُ الذِّكْرَىٰ i
89:כ״גבעת ההיא, תובא גיהינום. ובאותה עת, האדם ייווכח לדעת, אך, מה תועיל לו התוכחה? (כ״ג)
يَقُولُ يَا لَيْتَنِي قَدَّمْتُ لِحَيَاتِي i
89:כ״דיאמר: “הוי, לו הכנתי די בשביל חיי ״. (כ״ד)
فَيَوْمَئِذٍ لَا يُعَذِّبُ عَذَابَهُ أَحَدٌ i
89:כ״הבעת ההיא, אף אחד לא יעניש כמו שהוא יעניש (כ״ה)
وَلَا يُوثِقُ وَثَاقَهُ أَحَدٌ i
89:כ״וואף אחד לא יוכל לכפות כמוהו! (כ״ו)
يَا أَيَّتُهَا النَّفْسُ الْمُطْمَئِنَّةُ i
89:כ״זהוי, הנשמה הבטוחה! (כ״ז)
ارْجِعِي إِلَىٰ رَبِّكِ رَاضِيَةً مَرْضِيَّةً i
89:כ״חשובי אל ריבונך המרוצה ממך, מלאת סיפוק, (כ״ח)
فَادْخُلِي فِي عِبَادِي i
89:כ״טוהיכנסי בחברת נאמני (הצדיקים)! (כ״ט)
وَادْخُلِي جَنَّتِي i
89:ל׳והיכנסי לגן העדן שלי. (ל׳)