סורה א-תאובה (התשובה) (פסוק 117)

השתמש בכלי החיפוש למטה כדי להציג פסוק אחד או יותר מסורה מסוימת, יחד עם התרגום בשפה שתבחר.




9 א-תאובה(التوبة), פסוק קי״ז

لَقَدْ تَابَ اللَّهُ عَلَى النَّبِيِّ وَالْمُهَاجِرِينَ وَالْأَنْصَارِ الَّذِينَ اتَّبَعُوهُ فِي سَاعَةِ الْعُسْرَةِ مِنْ بَعْدِ مَا كَادَ يَزِيغُ قُلُوبُ فَرِيقٍ مِنْهُمْ ثُمَّ تَابَ عَلَيْهِمْ ۚ إِنَّهُ بِهِمْ رَءُوفٌ رَحِيمٌ 117 ١١٧

כבר סלח אללה לנביא ולמהגרים (המהגרים ממכה לאל-מדינה) ולתומכים (מבין אנשי אל-מדינה) ולכל אלה שהצטרפו אליו בזמן המצוקה, לאחר שהלבבות של חלק מהם כמעט סרו מדרך הישר. ואז סלח להם, והוא חומל ורחום. (קי״ז)

תפסיר
117 אכן, אללה מחל לנביא מוחמד, עליו השלום, על שהרשה לצבועים להישאר מאחור בקרב תבוכ. והוא מחל גם למהגרים ולעוזרים שלא נשארו מאחור אלא יצאו אחריו לקרב תבוכ על אף החום הכבד, מחסור האמצעים ועוצמת האויב. זאת לאחר שלבם של חלק מהם כמעט נטה מן האמת ומדרך הישר, בשל הקושי הרב שעמדו בו. אחר כך נתן להם אללה את היכולת להתאזר בסבלנות ולצאת לקרב. הוא מחל להם, כי הוא – יתעלה – עדין ורחום כלפיהם. ומרחמיו שנתן להם את היכולת לשוב אליו ולקבל את תשובתם.

לחלופין, באפשרותך להשתמש בתכונת החיפוש החכם למטה