אמנם הצדקות (זכאת חובה) לעניים, והמסכנים, והעוסקים בהן, ולאלה אשר אתם מקרבים את לבבם, ולשחרור עבדים, והשקועים בחובות, ואלה אשר בשביל אללה, ועוברי האורח, (החלוקה הזאת היא) מצווה מאללה, ואללה הוא היודע והחכם. (ס׳)
תפסיר
60 הצדקות המחויבות יינתנו ל: 1) העניים, מי שכמעט אין לו כלום, ודבר זה גלוי לאנשים, אם מפני מצוקתו הנראית לעין ואם מפני מה שהוא מספר על מצבו; 2) הנזקקים, שיש להם מעט ממלאכתם אך לא די להם למחיה טובה, ומצבם אינו בולט; 3) העובדים והשליחים שממנה האימאם לגבייתן; 4) מי שלבותיהם נמשכים, מן הכופרים כדי לקרבם אל האסלאם, ומן החלשים באמונתם כדי לחזקם ולמנוע את רעתם; 5) שחרור עבדים ושבויים; 6) בעלי חובות – שנקלעו לחוב מסיבה מוצדקת ולא מתוך פזרנות – אם אינם יכולים לפרוע את חובם; 7) הלוחמים למען אללה; 8) עובר הדרך שנקטע ממונו. הגבלת חלוקת הזכאת לאנשים אלה היא חובה שקבע אללה. אללה יודע את טובת עבדיו וחכם בתכנון ובחקיקה.