אמר (הבן): “אני אמצא מחסה בהר שיגן עליי מפני המים”. אמר (נוח): “אין מגן היום מן הפסיקה של אללה, אלא רק למי שאללה ירחם עליו”, ואז הפרידו ביניהם הגלים, והיה (בנו) בין הטובעים. הוד י״א:מ״ג ⧉
תפסיר:
43 בן נח אמר לו שיחסה בהר גבוה כדי שהמים לא יגיעו אליו. נח אמר לבנו כי אין היום מציל מעונשו של אללה במבול, מלבד מי שאללה ירחם עליו. ואז חצץ גל בין נח ובין בנו הכופר, ובנו טבע במבול בגלל כפירתו.