לו היה אללה מזרז את הדין של האנשים (בעולם הזה) לפי אשר קיפחו, הוא לא היה משאיר על פני האדמה אף לא יצור, אך מאחר אותם (נותן להם הארכה) עד למועד מסוים. ובהגיע המועד שלהם לא יוכלו לדחותו אף בשעה, ולא להקדימו. אל-נחל ט״ז:ס״א ⧉
תפסיר:
61 לו היה אללה מעניש את בני האדם מיד על עוולותיהם וכפירתם, לא היה משאיר על פני האדמה אף אדם ואף בעל חיים ההולך עליה. אך הוא דוחה אותם עד זמן שנקבע בידיעתו. כאשר יגיע זמנם – לא יקדימו אותו ולא יאחרו אפילו רגע אחד.