אלא (אמור): “אם ירצה אללה”. והזכר את ריבונך אם תשכח. ואמור: “אולי יואיל להדריך אותי ריבוני להתקרב יותר לאמת”. אל-כּהף י״ח:כ״ד ⧉
תפסיר:
24 אלא אם כן תתנה זאת ברצון אללה באומרך: אעשה זאת — אם ירצה אללה — מחר. וזכור את אדונך באמירה 'אם ירצה אללה' אם שכחת לומר זאת, ואמור: אני מקווה שאדוני ינחה אותי לדבר קרוב מזה בהדרכה ובהצלחה.