אמר (אהרון למשה): “הוי, בן אמי! אל תאחז בזקני ולא בראשי, אני חששתי כי תאמר, הפרדת בין בני ישראל ולא שמעת בקולי”. טאהא כ׳:צ״ד ⧉
תפסיר:
94 וכאשר אחז מוסא באחיו בזקנו ובראשו ומשך אותו אליו, וגער בו על מה שעשה, אמר אהרן, מבקש את רחמיו: אל תאחז בזקני ולא בשער ראשי, כי יש לי סיבה לכך שנשארתי איתם. חששתי שאם אעזבם לבדם יתפזרו, ואז תאמר שפילגתי אותם ולא שמרתי על צוואתך לגביהם.