Landscape MP4 Vertical MP4

סורה אל-ענכבות — פסוק 40 (עברית) — וידאו

אל-ענכבות • פסוק 40 מתוך 69 • עברית


فَكُلًّا أَخَذْنَا بِذَنْبِهِ ۖ فَمِنْهُمْ مَنْ أَرْسَلْنَا عَلَيْهِ حَاصِبًا وَمِنْهُمْ مَنْ أَخَذَتْهُ الصَّيْحَةُ وَمِنْهُمْ مَنْ خَسَفْنَا بِهِ الْأَرْضَ وَمِنْهُمْ مَنْ أَغْرَقْنَا ۚ وَمَا كَانَ اللَّهُ لِيَظْلِمَهُمْ وَلَٰكِنْ كَانُوا أَنْفُسَهُمْ يَظْلِمُونَ 40
תרגום:
את כולם הענשנו בחטאיהם! על חלק מהם שלחנו סופות אבנים, את חלק מהם לקחה הצווחה (של המלאך גבריאל), מהם אשר הרעדנו את האדמה שבלעה אותם, חלק מהם הטבענו בים, וזה לא אללה אשר קיפח אותם, אך היו מקפחים את עצמם. אל-ענכבות כ״ט:מ׳ ⧉
תפסיר:
40 לכן תפסתי כל אחד מאלה שנזכרו בעונש ההשמדה שלי. מהם היו אנשי לוט שעליהם שלחתי אבני טין אפוי. ומהם היו עמו של צאלח ועמו של שֻעַיְבּ שנתפסו בצעקה פתאומית. ומהם היה קארון שהבלעתי באדמה יחד עם רכושו. ומהם היו עמו של נח, ופרעה והמן, שהשמדתי בטביעה. לא אללה עשה להם עוול כאשר השמידם על לא עוול בכפם; אלא הם עוללו עוול לעצמם כשחטאו, ולכן היו ראויים לעונש.
X Facebook Minutemailer Stellar WhatsApp Reddit
עבור לוידאו המלא של הסורה
הקודמת אל-ענכבות • פסוק 39 הבאה אל-ענכבות • פסוק 41