הנה אתם אוהבים אותם (אנשי-הספר), ואילו הם אינם אוהבים אתכם, ואתם מאמינים בספר כולו (אשר ירד). ובהיפגשם עמכם יאמרו: “גם אנו מאמינים”. אך כשהם בודדים, הם נושכים אצבעותיהם מזעם עליכם, אמור: “מותו ברוגזכם, אללה יודע מה שבלבבות”. אאל עמראן ג׳:קי״ט ⧉
תפסיר:
119 אתם אוהבים אותם ורוצים בטובתם, אך הם אינם אוהבים אתכם ואף שונאים אתכם, בעוד אתם מאמינים בכל הספרים כולל ספריהם. כאשר הם פוגשים אתכם הם אומרים בפיהם: 'האמנו', אך כשהם לבדם הם נושכים את אצבעותיהם מרוב כעס על אחדותכם ועל הצלחת האסלאם. אמור להם, הו נביא: 'מותו בכעסכם'. אללה יודע היטב את אשר בלבבות.