וכאשר הגלים יקיפו אותם כמו צלמוות, קוראים לאללה, בכנות, כשהם מאמינים בו אמונה מלאה, אן כאשר הוא מציל אותם ומוביל אותם בבטחה אל היבשה, חלק מהם מתפשר באמונה. אולם אין מי שכופר באותותינו חוץ מבוגד כפוי טובה. לוקמאן ל״א:ל״ב ⧉
תפסיר:
32 וכאשר גל דמוי הר ועננים כהים מקיפים אותם מכל עבר, הם קוראים אל אללה בכנות, מייחדים לו את תחינתם ואת עבודתם. אך כאשר אללה מקבל את תחינתם ומצילם מן הטביעה ומחזירם אל היבשה, יש מהם הנוהגים במתינות בהודאתם, ואינם ממלאים את חובת ההודיה כראוי, ויש מהם הכופרים בחסדו של אללה. ואין כופר באותותיי אלא כל בוגד, כמו זה שהבטיח להודות אם יציל אותו אללה, ואז הפר את הבטחתו. ואין כופר באותותיי אלא כל כפוי טובה שאינו מודה לעולם על החסדים שאללה מעניק לו.