וכבר שלחנו שליחים מלפניך, על כמה מהם סיפרנו לך, ועל כמה לא סיפרנו לך. ואין לשליח להביא אות אלא בהיתר מאללה. לכן, כאשר תבוא פקודת אללה, יתקיים משפט צדק, והטוענים סרק יהיו המפסידים הגדולים. ע'אפר מ׳:ע״ח ⧉
תפסיר:
78 הו שליח, אכן שלחתי שליחים רבים לפניך אל עמיהם, אך הם הכחישו אותם ופגעו בהם. והשליחים נהגו בסבלנות כלפי ההכחשה והפגיעה. מבין השליחים הללו יש מי שסיפרתי לך את סיפורם, ויש מי שלא סיפרתי. ואין ראוי לשליח שיביא לעמו אות מאת ריבונו אלא אם ירצה בכך אללה. לכן תביעת הכופרים לאותות היא פסולה. וכאשר בא ציוויו של אללה על ניצחון או על פסק לטובת השליחים נגד עמיהם, יינתן פסק צודק. ואז יושמדו הכופרים ויינצלו השליחים. באותה שעה שבה יינתן פסק בין העבדים, יפסידו בעלי השקר, כי הכניסו את עצמם למצב של אבדון על ידי הכפירה.