וכאשר ריבונך נטל מבני האדם, מחלציהם, את צאצאיהם, והעיד אותם על עצמם, “הלא (מעידים כי) אני ריבונכם?” והם ענו, “אכן כן, מעידים אנו”. (כל זה עשיתי) למען שלא תאמרו ביום תחיית-המתים, “אנו היינו מזה מוסחים ״. אל-אעראף ז׳:קע״ב ⧉
תפסיר:
172 וכאשר הרמנו מעליהם את ההר כאילו הוא צל ואיימו שייפול עליהם, אמרנו: אחזו בחוזקה במה שנתנו לכם וזכרו את אשר בו כדי שתיראו.