Landscape MP4 Vertical MP4

סורה א-תאובה — פסוק 120 (עברית) — וידאו

א-תאובה • פסוק 120 מתוך 129 • עברית


مَا كَانَ لِأَهْلِ الْمَدِينَةِ وَمَنْ حَوْلَهُمْ مِنَ الْأَعْرَابِ أَنْ يَتَخَلَّفُوا عَنْ رَسُولِ اللَّهِ وَلَا يَرْغَبُوا بِأَنْفُسِهِمْ عَنْ نَفْسِهِ ۚ ذَٰلِكَ بِأَنَّهُمْ لَا يُصِيبُهُمْ ظَمَأٌ وَلَا نَصَبٌ وَلَا مَخْمَصَةٌ فِي سَبِيلِ اللَّهِ وَلَا يَطَئُونَ مَوْطِئًا يَغِيظُ الْكُفَّارَ وَلَا يَنَالُونَ مِنْ عَدُوٍّ نَيْلًا إِلَّا كُتِبَ لَهُمْ بِهِ عَمَلٌ صَالِحٌ ۚ إِنَّ اللَّهَ لَا يُضِيعُ أَجْرَ الْمُحْسِنِينَ 120
תרגום:
אל לתושבי אל-מדינה ותושבי המדבר מסביב להתעכב בהצטרפות אל שליח אללה, ולהעדיף את נפשותיהם על נפשו, משום שלא יפגע בהם צמא, עייפות, חוסר מזון למען אללה, וכן לא ידרכו במקום אשר ירגיז את הכופרים, ולא יפגעו באויב פגיעה כלשהי, אלא יירשם לזכותם מעשה טוב , כי הוא לא יפחית משכרם של עושי הטוב. א-תאובה ט׳:ק״כ ⧉
תפסיר:
120 אין זה ראוי לאנשי מדינה ולבדווים אשר סביבה להישאר מאחור אם שליח אללה, עליו השלום, עצמו יוצא להילחם, או לחוס על עצמם ולהעדיף את שלומם על שלומו. אדרבה, עליהם להקריב את עצמם למענו. זאת מפני שלא יבוא עליהם צמא, עייפות או רעב בדרך אללה, ולא ידרכו במקום בארץ הכופרים בכפות רגליהם או בפרסות סוסיהם וגמליהם ויכעיסו בכך את אויבי האמת, ולא ישיגו מאויביהם הרג או שבי, שלל או ניצחון, אלא שיירשם להם על כך שכר מעשה טוב, אשר יקבלו אותו. אללה אינו מאבד את שכרם של המיטיבים; אלא נותן להם אותו במלואו ואף מוסיף להם עליו.
X Facebook Minutemailer Stellar WhatsApp Reddit
עבור לוידאו המלא של הסורה
הקודמת א-תאובה • פסוק 119 הבאה א-תאובה • פסוק 121