Landscape MP4 Vertical MP4

סורה א-תאובה — פסוק 122 (עברית) — וידאו

א-תאובה • פסוק 122 מתוך 129 • עברית


وَمَا كَانَ الْمُؤْمِنُونَ لِيَنْفِرُوا كَافَّةً ۚ فَلَوْلَا نَفَرَ مِنْ كُلِّ فِرْقَةٍ مِنْهُمْ طَائِفَةٌ لِيَتَفَقَّهُوا فِي الدِّينِ وَلِيُنْذِرُوا قَوْمَهُمْ إِذَا رَجَعُوا إِلَيْهِمْ لَعَلَّهُمْ يَحْذَرُونَ 122
תרגום:
אין חובה על כל המאמינים לצאת ללחימה, די בחלק מכל קבוצה לצאת, כדי שאלה שלא יצאו יוכלו ללמוד את הדת, וכאשר בני קבוצתם יחזרו אליהם מהמלחמה, הם ילמדו אותם מה שלמדו בהעדרם, כדי שיהיו זהירים. א-תאובה ט׳:קכ״ב ⧉
תפסיר:
122 אין ראוי שכל המאמינים ייצאו יחד למלחמה, פן יושמדו כולם אם יגבר עליהם האויב, וגם אין ראוי שכולם יישארו מאחור. קבוצה צריכה לצאת להילחם למען אללה, וקבוצה צריכה להישאר עם שליח אללה, עליו השלום, כדי להתעמק בדת דרך הקוראן וההלכות שישמעו ממנו, ועל מנת להזהיר את עמם כאשר ישובו אליהם על מה שלמדו, כדי שייראו את עונשו של אללה וינהגו לפי מצוותיו ויימנעו מאיסוריו. דין זה נאמר על היחידות שהשליח, עליו השלום, היה שולח למקומות שונים, כשהוא בוחר קבוצה מחבריו.
X Facebook Minutemailer Stellar WhatsApp Reddit
עבור לוידאו המלא של הסורה
הקודמת א-תאובה • פסוק 121 הבאה א-תאובה • פסוק 123