האשמה היא על אלה השואלים את רשותך כשהם עשירים, הסכימו להיות עם הנשארים בבית. אללה אסם את לבבם, ואין הם יודעים (את חומרת מעשיהם). א-תאובה ט׳:צ״ג ⧉
תפסיר:
93 האשמה והעונש הם רק על אלה המבקשים ממך, הו שליח, רשות להישאר מאחור מן הלחימה, בעוד הם יכולים לצאת משום שיש בידם אמצעים להצטייד. הם מרוצים בהשפלה לעצמם, בכך שנשארו מאחור עם הנשארים בבתים. אללה חתם את לבבותיהם, ולכן אינם מושפעים מאזהרה. משום כך אינם יודעים היכן טובתם כדי לבחור בה, והיכן יש נזק כדי להימנע ממנו.