סורה אל-ענאם (הבהמות) (פסוק 145)

השתמש בכלי החיפוש למטה כדי להציג פסוק אחד או יותר מסורה מסוימת, יחד עם התרגום בשפה שתבחר.




6 אל-ענאם(الأنعام), פסוק קמ״ה

قُلْ لَا أَجِدُ فِي مَا أُوحِيَ إِلَيَّ مُحَرَّمًا عَلَىٰ طَاعِمٍ يَطْعَمُهُ إِلَّا أَنْ يَكُونَ مَيْتَةً أَوْ دَمًا مَسْفُوحًا أَوْ لَحْمَ خِنْزِيرٍ فَإِنَّهُ رِجْسٌ أَوْ فِسْقًا أُهِلَّ لِغَيْرِ اللَّهِ بِهِ ۚ فَمَنِ اضْطُرَّ غَيْرَ بَاغٍ وَلَا عَادٍ فَإِنَّ رَبَّكَ غَفُورٌ رَحِيمٌ 145 ١٤٥

אמור “בכל אשר הושרה אליי, לא אמצא דבר אשר נאסר לאכול, מלבד הנבלה, או הדם הזורם, או בשר חזיר - משום שהם טמאים, או בשר שלא נזבח בשם אללה. אולם מי שמוכרח, האוכל בלא תאווה ובלא זדון, הרי שריבונך הוא הסלחן והרחום. (קמ״ה)

תפסיר
145 אמור: איני מוצא במה שנגלה אליי דבר אסור לאוכל אשר יאכל אותו אלא אם הוא נבלה או דם שנשפך או בשר חזיר – כי הוא טמא – או דבר שנשחט למישהו מלבד אללה. אך מי שנאלץ בלי מרד ובלי לעבור גבול – אכן ריבונך סולח ורחום.

לחלופין, באפשרותך להשתמש בתכונת החיפוש החכם למטה