סורה א-תאובה (התשובה) (פסוק 122)

השתמש בכלי החיפוש למטה כדי להציג פסוק אחד או יותר מסורה מסוימת, יחד עם התרגום בשפה שתבחר.




9 א-תאובה(التوبة), פסוק קכ״ב

وَمَا كَانَ الْمُؤْمِنُونَ لِيَنْفِرُوا كَافَّةً ۚ فَلَوْلَا نَفَرَ مِنْ كُلِّ فِرْقَةٍ مِنْهُمْ طَائِفَةٌ لِيَتَفَقَّهُوا فِي الدِّينِ وَلِيُنْذِرُوا قَوْمَهُمْ إِذَا رَجَعُوا إِلَيْهِمْ لَعَلَّهُمْ يَحْذَرُونَ 122 ١٢٢

אין חובה על כל המאמינים לצאת ללחימה, די בחלק מכל קבוצה לצאת, כדי שאלה שלא יצאו יוכלו ללמוד את הדת, וכאשר בני קבוצתם יחזרו אליהם מהמלחמה, הם ילמדו אותם מה שלמדו בהעדרם, כדי שיהיו זהירים. (קכ״ב)

תפסיר
122 אין ראוי שכל המאמינים ייצאו יחד למלחמה, פן יושמדו כולם אם יגבר עליהם האויב, וגם אין ראוי שכולם יישארו מאחור. קבוצה צריכה לצאת להילחם למען אללה, וקבוצה צריכה להישאר עם שליח אללה, עליו השלום, כדי להתעמק בדת דרך הקוראן וההלכות שישמעו ממנו, ועל מנת להזהיר את עמם כאשר ישובו אליהם על מה שלמדו, כדי שייראו את עונשו של אללה וינהגו לפי מצוותיו ויימנעו מאיסוריו. דין זה נאמר על היחידות שהשליח, עליו השלום, היה שולח למקומות שונים, כשהוא בוחר קבוצה מחבריו.

לחלופין, באפשרותך להשתמש בתכונת החיפוש החכם למטה


📖 שמות סורה דומים שאולי חיפשת: