אך אם נעניק לו מחסדינו לאחר מצוקה שפגעה בו, הוא אומר: “חלפו הרעות מעליי”, ויהיה שחצן ומתגאה בעצמו. הוד י״א:י׳ ⧉
תפסיר:
10 ואם אתן לאדם כזה שפע פרנסה ובריאות טובה לאחר שחווה עוני וחולי, יאמר: סרו מעליי רעותיי ותמה מצוקתי. אין הוא מודה לי על חסדים כאלה, אלא נעשה מתפאר ושחצן, מרים ראשו בגאווה על האנשים בגלל מה שברכתי אותו בו.