אם נעניק לבן אנוש מרחמינו, ואז נסיר זאת מעליו, הוא מתייאש וכפוי-טובה, הוד י״א:ט׳ ⧉
תפסיר:
9 ואם אתן לאדם טובה ממני, כגון בריאות או עושר, ואחר כך אסיר ממנו את הטובה הזאת – יאבד כל תקווה ברחמי ויהיה כפוי טובה מאוד כלפי חסדיי, שאותם הוא שוכח כשנלקחים ממנו.